|
|
||
יותר מאלף תלמידים ותלמידות, מבני 6 עד בני 14, לבושים במדי בית-הספר ונושאים ילקוטים, הפגינו ביום השני (13.9) ליד החומה הנבנית בעיירה א-ראם. התלמידים נשאו שלטים "תנו לנו ללמוד!" 150 פעילי גוש שלום, תעאיוש, בת-שלום ורבנים למען זכויות-האדם ואחרים הצטרפו להפגנה. העמדת לוחות-הבטון בעזרת מנופי-ענק נמשכה לאורך כל מהלך ההפגנה, וכוחות גדולים של משמר-הגבול היו פרושים לאורך נתיב המצעד. "הם מחכים שהילד הראשון יזרוק אבן, כדי לתקוף אותנו ברימוני-גאז וכדורי-גומי, כמו בפעם שעברה," העיר אורי אבנרי. ואולם בכל מהלך ההפגנה הצליחו המורים, בעזרת ראש-העיר סירחאן סליימה וסדרנים, להניא את התלמידים מזריקת אבנים, אף שהמרחק בין המפגינים ואנשי משמר-הגבול היה רק שניים-שלושה מטרים. רק אחרי שההפגנה כבר הסתיימה, זרקו כמה ילדים אבנים, ואז שוטרי-הגבול הסתערו עליהם ברימוני גאז. מאז שהתיר בית-המשפט העליון לממשלה לבנות את החומה בקטע זה, קמה החומה לאורך כל הגיזרה, אך נותרו בה עדיין "חורים" המאפשרים מעבר. כשתושלם, תנתק החומה את רוב ילדי א-ראם מבתי-הספר שלהם, שהם בצד "הישראלי" של החומה, במרחק של כמה עשרות מטרים. חלק מבתי-ספר האלה יצטרכו להיסגר, ואילו הילדים יסתובבו ברחובות, מכיוון שבתי-הספר הנותרים לא יוכלו לקלוט אותם. כפי שדיווח "הארץ" באותו היום, גם בשכונת עיסאוויה הסמוכה נוצר מצב דומה. זוהי רק אחת הבעיות שיוצרת החומה, המנתקת את תושבי א-ראם מעסקיהם וממקומות-העבודה שלהם, מבתי-החולים והאוניברסיטאות, ואף מבית-הקברות העיקרי. |
|
|
|
|
