עצרת שלום לכבוד גנדי

תחת השמש הקופחת צעדו האלפים, גברים ונשים, דרך רחובות אבו-דיס לעבר החומה, שלרגליה נערכה העצרת. ראש-הממשלה הפלסטיני, אבו-עלא (אחמד קריע), שהוא בעצמו תושב המקום, ד"ר ארון גנדי, אורי אבנרי, חולוד בדאווי ומנהיגים דתיים ואזרחיים נשאו דברים למען המאבק הבלתי-אלים נגד הכיבוש, נגד החומה ולמען האסירים השובתים-רעב. גנדי אמר שהחומה מזכירה לו את דרום-אפריקה בימי האפרטהייד. כידוע, התחיל מהטמה גנדי את דרכו במאבק נגד הגזענות בדרום-אפריקה.

העצרת הגיעה לשיא, כאשר אחד המפגינים טיפס לראש החומה החלקה, שגובהה שמונה מטרים, במבצע נועז שעורר התפעלות רבה. הוא השליך למטה חבל, ועליו טיפסו כחצי תריסר פלסטינים. אחר כך עמד בראש החומה האימתנית כפסל חי, כשבידו המורמת דגל פלסטיני. מבלי שהתכוונו לכך, היה המבצע הדגמה מושלמת של שיטת גנדי: הפרה גלויה אך בלתי-אלימה של חוקי שלטון-הכיבוש.

אחרי הנאומים לקחו אבו-עלה וגנדי פטיש בידיהם וביחד היכו בחומה. אחריהם עשו זאת ראשי הדתות והמפגינים מן השורה, ישראלים ופלסטינים.

"הוכחנו שניתן לעבור מעל לחומה," אמר אחד המפגינים. "בפטיש גדול יותר אפשר גם להבקיע בה חור. זאת לא חומת-ביטחון, אלא סתם חומה של דיכוי וסיפוח."

נאומו של אורי אבנרי בעצרת