בהתחלה הייתי לגמרי בעד ההצעה האחרונה הזאת, לחסל את ראשי הטרור. איך שהסתכלתי, היה זה רעיון מבריק. נייר ועיפרון, מחשבון קטן ותראו לבד. פונים למאפיה, יש כל מיני, צריך לבחור, סוגרים אתם על חיסול עשרה ממנהיגי הטרור, נגיד, לפי מיליון דולר האחד, שזה יוצא, רגע, עושה חשבון, 10 מיליון דולר סך הכל. מכובד, לא תגידו שלא.

עכשיו, 10 מיליון דולר זה חוזה יפה, אז נדרוש הנחה משמעותית. מתאים לכם 15% הנחה? 20%? כי אחרת אנחנו יוצאים פראיירים? בסדר, אז נגיד שהתמקחנו, התווכחנו וסגרנו על 20% הנחה.

20% הנחה, בואו ונראה, יורדים 2 מיליון, ואז מה שנשאר לשלם זה 8 מליון דולר, שזה כאילו הרבה, אני יודע, אבל אם מחלקים את זה לפי בתי אב, יוצא שכל משפחה צריכה לשלם 8 דולר בלבד. 8 דולר בעד חיסול הטרור, תראו לי אחד שיתנגד? זהו, נפתרה הבעיה הזאת של הטרור.

ככה, כמעט ויצאנו משם רגועים לגמרי, הוכחה שאם רק יושבים ומאמצים את המוח, מגיעים לפתרון ואז שאל מישהו, מה יהיה אם יבואו עשרה אחרים במקומם, וראינו את זה כניג'וס, יעני מהשאלות הקטנוניות האלה, כי יצא שיעלה לנו 16 דולר, שנכון שזה לא 8 דולר, אבל עדיין שווה. לא? ענינו לו ורצינו ללכת. אבל ההוא התעקש, שאל עוד פעם מה יהיה אם במקום האלה יבואו שוב 10 אחרים, ככה שישבנו כולנו עוד פעם, לענות לו בדיוק, שלא יהיו הפתעות, והיינו רגועים ולקחנו בחשבון את כל האפשרויות, אבל אז יצא שההוא ידע מה שהוא שואל, וכדי לחסל את כל המנהיגים שלהם, אלה של עכשיו ואלו שיבואו במקומם, כאן ובסביבה, זה יכול להגיע ולעלות לכל אחד מאתנו 2 מיליון וארבע מאות אלף דולר, לפחות, לכל אחד מאתנו. ככה הלך הרעיון הזה ונשארנו עם הטרור. אבל מה שבטוח, אנחנו בכיוון.