פעילות ודיווחים 

הערב הפגנות חירום בחיפה, תל אביב וירושלים: עוצרים את המלחמה!

הפגנות חירום ברחבי הארץ בעקבות ההסלמה בדרום: עוצרים את המלחמה, מתקדמים לשלום! היום בשעה 20:00 - חיפה, תל אביב, ירושלים. תנועת עומדים ביחד ושורה של ארגוני שלום יפגינו היום (ג', 31/11) ברחבי הארץ בדרישה לשנות כיוון: במקום עוד מלחמה ופחד – הסרת המצור מעל עזה, סיום הכיבוש, וחתירה לשלום ישראלי-פלסטיני.

בפוסט שפורסם בעמוד הפייסבוק של תנועת עומדים ביחד, נכתב: "הכאב על כל הרוג, הפחד של עוד לילה ללא שינה ומהשאלה "מה יהיה?" – אלו תחושות שלא ניתן לתאר במילים. אנחנו רוצים - אנחנו חייבים - לשנות את המציאות הזו. המלחמה הזו נמשכת כבר הרבה יותר מדי זמן. שוב ושוב היא מתלקחת, שוב ושוב אנחנו שומעים הכרזות שהגיע הזמן "להראות להם מה זה", ושוב ושוב – זה לא מביא שום ביטחון. אנחנו חייבים לצעוד בדרך אחרת. לתושבי הדרום ולתושבי עזה, לישראלים ולפלסטינים, יש את אותו האינטרס: שלום. רק שלום יבטיח לכולנו ביטחון. רק שלום יבטיח לילות שקטים. זו הדרך היחידה. בואו נשים סוף למציאות הזו. בואו נשים סוף להפצת השנאה ולזריעת הפחד, בואו נשים סוף לכאב הזה. היום, דווקא היום, בואו נדרוש את מה שצריך היה לקרות כבר מזמן, את הדבר היחיד שיכול להבטיח חיים – הסרת המצור, סיום הכיבוש, ושלום ישראלי-פלסטיני. מגיע לנו סוף טוב לסיפור הקשה הזה."

ההפגנות יתקיימו ב: חיפה - כיכר אונסקו במושבה הגרמנית, למרגלות הגנים הבאהיים ירושלים - כיכר פריז תל אביב - שדרות רוטשילד פינת רחוב אלנבי

לפרטים נוספים ותיאום ראיונות: הילה 054-2457680 או דורון 054-4673320


נטלנו חלק פעיל בארגון קריאות הבוז לשר הנגבי בעצרת רבין

גוש שלום נטל חלק פעיל בארגון קריאות הבוז לשר צחי הנגבי בעצרת הזכרון ליצחק רבין. יחד עם תנועות נוספות, כמו "המחנה הדמוקרטי" בראשות נפתלי רז, קראנו מראש לחברינו ואוהדינו להצטייד במשרוקיות, רעשנים, חצוצרות וכו', להגיע לעצרת ולהתקרב ככל האפשר לבמת הנואמים, ולהתחיל בקריאות בוז מיד כשיתחיל השר הנגבי בנאומו. המחאה לא היתה מכוונת כנגד דברים מסוימים שאמר הנגבי, כי אם כנגד עצם העובדה שהוא הוזמן לדבר בעצרת הזאת. מטרתנו היתה להראות לשר הנגבי ולמי שהזמינו אותו שהוא אורח מאד לא רצוי בעצרת הזכרון ליצחק רבין, ואנו שמחים שהמטרה הושגה במלואה.

ראש הממשלה נתניהו טען שקריאות הבוז לשר הנגבי "הפכו את עצרת הזכרון לכנס פוליטי". יש לנו חדשות לראש הממשלה: עצרת הזכרון המתקיימת מזה 23 שנה בכיכר רבין, המקום בו נרצח ראש ממשלה בישראל בגלל שאיפתו ורצונו להביא לנו עתיד של שלום, היא ארוע פוליטי בטבעו ובמהותו. מדי שנה בשנה מתכנסים בהמוניהם בבכיכר רבין מי שדוגלים בדרכו הפוליטית של יצחק רבין, מי שלא רק מתאבלים על הרצח אלא גם מחכים ומצפים ליום שבו יקום ליצחק רבין יורש ראוי אשר ימשיך וישלים את מפעל חייו. לא מגיעים אל הארוע הזה מי שהתנגדו לדרכו של רבין בחייו וממשיכים גם היום לנסות להרוס את כל מה שרבין בנה. אין כאלה בקרב הקהל בעצרת, הם עצמם מבינים שאין להם מה לחפש בה, ואין שום סיבה שיהיה אחד מהם על במת הנואמים.

ראוי להזכיר למי ששכח שעצרת ממלכתית לזכר רצח רבין מתקיימת כל שנה בתאריך הרצח לפי הלוח העברי. זוהי עצרת שמקיימת מדינת ישראל על פי חוק, כדי להמשיך להזכיר ולאזכר את העובדה הנוראה שבמדינת ישראל נרצח ראש ממשלה בידי מתנקש, עצרת שמיועדת לכל אזרח ישראלי באשר הוא. איש לא חלק על העובדה שבעצרת הממלכתית היה ראש הממשלה נתניהו הדובר הראשי. טבעי ומובן מאליו שבעצרת ממלכתית לזכר רצח ראש ממשלה יהיה ראש הממשלה הנוכחי הדובר הראשי, בלי קשר לזהותו המפלגתית.

כך הדבר בעצרת הממלכתית שכבודה במקומו מונח, שהתקיימה לפני שבועיים. העצרת בכיכר רבין סמוך ל-4 בנובמבר היא דבר אחר לגמרי – היא אינה ממלכתית ואינה "נייטרלית" בין שמאל לימין. העצרת בכיכר רבין סמוך ל-4 בנובמבר היא ארוע פוליטי מובהק, מטרתה לכנס את תומכי מחנה השלום הישראלי החושבים שאפשר וצריך לסיים את הכיבוש ולהגיע לשלום עם הפלסטינים ולהשלים את מפעל חייו של יצחק רבין. למתנגדי השלום ומתנגדי דרכו הפוליטית של רבין אין ולא צריך להיות בה מקום, ואנו מקווים שבשנה הבאה ילמדו מארגני העצרת את הלקח.


מדוע חשוב ונכון להשתתף בעצרת הזכרון לרבין?

מחר בערב, מוצאי שבת 3.11.2018, בשעה 7.30 בערב, תתקיים בכיכר רבין בתל אביב העצרת השנתית לציון יום השנה להרצחו של ראש הממשלה יצחק רבין. אנחנו נהיה שם, נהיה בין הקהל הגדול של שוחרי השלום שימלא את הכיכר ונפיץ שם את החומר שלנו עם המסר היחודי של גוש שלום. אנחנו נהיה שם למרות הסתייגות גדולה שיש לנו מן המתכונת שבחרו מארגני העצרת - ובמיוחד מרשימת הנואמים (ראו בהמשך).

דוכן גוש שלום יוצב השנה בכניסה המזרחית לכיכר, מכיוון רחוב אבן גבירול. יהיו בו המדבקות שלנו עם שני הדגלים זה לצד זה, דגל ישראל ודגל פלסטין, וכן מדבקות עם תמונת לחיצת היד בין יצחק רבין ויאסר ערפאת - לחיצת היד שהיא מורשת רבין האמיתית, גם אם מארגני העצרת לעולם לא יציגו אותה במודעותיהם. יהיו שם גם חולצות גוש שלום, גם הן נושאות את דגלי ישראל ופלסטין. כל מי שמוכנים/ות לסייע בדוכן גוש שלום מתבקשים/ות להודיע לנו על כך, במייל ל-1453ak@gmail.com (לכתוב בשורת הנושא "דוכן בעצרת רבין") או לסמס ל-054-2340749.

רקע:

השנה נמסר ארגון עצרת הזכרון לידי ארגון הנקרא "דרכנו" אשר מנסה להוביל את העצרת אל דרך שבהחלט אינה דרכם של רבים מאד מן המשתתפים המגיעים מדי שנה לעצרת הזאת. למרבה הצער, דווקא כאשר באופן נדיר השמיע יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי תובנה סבירה ונבונה - כלומר, שבעצרת לזכרו של יצחק רבין צריכים לנאום אך ורק אנשים ההולכים בדרכו של רבין - עמדתו זאת נדחקה הצידה. הדרך של "דרכנו" היתה להזמין כנואם מרכזי בעצרת לזכר יצחק רבין את השר צחי הנגבי - האיש שהחל את דרכו הפוליטית במרדפים אלימים נגד סטודנטים ערבים בירושלים והכאתם בשרשראות של אופניים, מי שהיה אחד מראשי המסיתים נגד יצחק רבין בחייו, ומי שמכהן היום כשר בכיר בממשלה אשר עמלה להרוס ולהחריב כל מה שניסה יצחק רבין לבנות.

הזמנתו של השר הנגבי היא חלק מתפיסה כוללת של אנשי "דרכנו" על פיה נועדה העצרת בעיקר להביא לקירוב לבבות והתפייסות בין הימין והשמאל בחברה הישראלית, כאשר הימין והשמאל מוצגים כאחראים שווים ומקבילים ל"פילוג והסתה" שעליהם צריך להתגבר. זוהי הצגת דברים כוזבת ומסולפת בעליל, המתעלמת למשל מכך שבלשכת ראש הממשלה - וגם במעונו ברחוב בלפור בירושלים - פועל מפעל אדיר המייצר הסתה ודמגוגיה בכמויות מסחריות ומפיץ אותה יומם ולילה בתקשורת הרשמית ובתקשורת החברתית, ואין שום דבר מקביל או דומה מצידה השמאלי של המפה הפוליטית. אגב, בסרטון ש"דרכנו" הכינו מופיעות כמה וכמה הפגנות הסתה מעוררות בחילה וחלחלה, גם ב-1995 וגם בשנה האחרונה - וכולן הפגנות ימין. הם לא הצליחו למצוא תמונות של הסתה משמאל לשם "האיזון הקדוש"...

אז האם צריך לבוא ולהשתתף בעצרת הזאת? אנשים שאנחנו מכבדים ומעריכים, כמו למשל עמירם גלבלום ממייסדי "שלום עכשיו", קראו להחרים אותה. הוא הביא נימוקים רציניים - ובכל זאת אנו חושבים שהחרמה כזאת תהיה טעות חמורה.

קודם כל, צריך לבוא לעצרת כדי להשמיע שריקות בוז בזמן נאומו של השר הנגבי. אפשר לקחת דוגמא מפעולתם של היהודים בפיטסבורג שקיבלו השבוע את פניו של הנשיא טראמפ בקריאות "נשיא השנאה - צא מהמדינה!".

אבל חשוב יותר: בלי קשר מה נאמר בהזמנות של המארגנים ואיזה ליצנים יופיעו על הבמה, העצרת הזאת היא העצרת שלנו, של מחנה השלום הישראלי. זוהי ההתכנסות הגדולה והחשובה ביותר במהלך השנה של אזרחים ישראלים אשר עדיין מאמינים בשלום, אשר לא קנו את סיפור ה"אין פרטנר" ואשר חושבים שאפשר וצריך לסיים את הכיבוש ולהגיע לשלום עם הפלסטינים. במודעות של "דרכנו" נכתב "שמאל ימין שמאל ימין שמאל", כאילו מנסה מישהו לארגן פה תרגילי סדר. במציאות אפשר לדעת מראש, בלי צל של ספק, שלא יהיו בקהל אנשי ימין. לאנשי ימין אין ענין להתאבל על יצחק רבין והם גם לא מעונינים "להתיצב נגד הפילוג וההסתה" - הם בעצמם יוזמי הפילוג וההסתה.

כמו בכל שנה, הקהל שימלא את כיכר רבין יהיה קהל של אנשי שמאל, של אנשי שלום, של אנשים אשר באים לזכור ולחלוק כבוד לראש ממשלה שנרצח בגלל רצונו ושאיפתו לעשות שלום (כולל צעירים רבים שטרם נולדו כאשר רבין נרצח) ולחלום ולקוות שעוד יקום ליצחק רבין יורש ראוי אשר ימשיך וישלים את מפעלו. התקשורת והציבור הרחב יראו את העצרת הזאת כ"עצרת של השמאל", ולגמרי בצדק יראו אותה כך. אם ההשתתפות תהיה רבה, זה יחשב כהצלחה של השמאל. אם חלילה ההשתתפות תהיה מעטה, זה יחשב - ובאמת יהיה - כשלון של השמאל.

ולכן, השורה התחתונה - ישראלים שוחרי שלום בכלל, וחברי ואוהדי גוש שלום בפרט, נקראים לבוא ולהשתתף בעצרת במוצאי שבת, למרות המסר המרגיז של המארגנים ולמרות הנואם המאד מרגיז על הבמה. לבוא ולמלא את הכיכר ולהפוך את העצרת גדולה ומרשימה ככל שרק אפשר, כי הצלחתה היא הצלחתנו.


"חוק שמקפיא את התרבות": מפגינים נגד חוק הנאמנות

כאלף אנשים הגיעו להפגין בסינמטק תל אביב נגד חוק הנאמנות בתרבות אותו מובילה מירי רגב. "עם ללא תרבות הוא כמו זברה בלי פסים", אמר השחקן נורמן עיסא. "הרצון לאלף את האמנות בחוק הוא אווילי, מרושע ונידון לכישלון", זעקה רננה רז

כאלף איש הגיעו להפגנה הערב (שבת) בסינמטק תל אביב נגד חוק הנאמנות בתרבות, שאושר בוועדת השרים מוקדם יותר השבוע. אמנים מקומיים עלו לבמה ונשאו נאומים נוקבים נגד החוק, בהם רננה רז, נורמן עיסא, אסתי זקהיים, אסי לוי ואשכול נבו.

"אנחנו נגדיר את הנאמנות שלנו ואף אחד לא יעשה את זה בשבילנו... זה חוק שמדרבן רדיפה וסינון, מחזק את החזקים ומחליש את החלשים. חוק שמלבה יצרים אבל מקפיא את התרבות. האם יפורסמו כללים לזיהוי תכנים מבזים? איך נדע מה פוגע במדינה? מה נחשב בגידה?", אמרה בתחילת הערב העיתונאית מרב בטיטו.

הסופר, המחזאי והתסריטאי מוטי לרנר עלה לבמה מיד אחריה ואמר: "התקבלות הצעת חוק הנאמנות בתרבות היא בגידה בערכי מדינת ישראל. חוק הנאמנות הוא בגידה מהותית בחופש היצירה המבוסס על עיקרון חופש המחשבה. חוק הנאמנות בתרבות, אם יעבור בכנסת, יציב את ישראל עם שורה של משטרים אפלים שמשלו באירופה. הם דנים את מדינותיהם לתקופות של חושך בכל הקשור ליצירה"

בהמשך הוא קרא לא לציית לחוק: "אנו קוראים לקולות השפויים בממשלת ישראל להתנער מחוק זה. היד שתחתום על החוק הזה תחתים את שמות כולנו ויוצרי החוק יודעים את זה. במאבק הזה אסור לנו להסתפק במחאה. הכוח העיקרי שלנו הוא ביצירה שלנו. אנחנו חייבים לעצמנו ולחברה בה אנו חיים להמשיך ליצור בלי מורא הסנקציות של הממשלה. עלינו להמשיך לעסוק בכיבוש ובסכסוך הישראלי פלסטיני. היצירה שלנו חזקה יותר מכל הממשלות שהיו כאן וגם מהממשלה הזו".

"אני רוצה לשאול מה יש בה באמנות שמטריפה פוליטיקאים מזן מאוד מסוים?", שאלה הכריאוגרפית והרקדנית רננה רז, והמשיכה, "לאורך ההיסטוריה במשטרים שאסור לנו להשוות אליהם האמנים היו הראשונים שנטפלו עליהם, גזרו עליהם גזרות ורצו להשתיקם. היוצרים הם תזכורת תמידית לתפיסת עולם שמטריפה את הפוליטיקאים. הרצון לאלף את האמנות בחוק הוא אווילי, מרושע ונידון לכישלון. בטווח הארוך זו מלחמה ארוכה ומגוחכת. הביעו את דעתכם! כל אחד מאיתנו הוא סוכן של שינוי. ילדים שגדלים במדינה הזו לא מספיק שומעים אותנו, האמנים, אומרים את מה שאנחנו חושבים. דברו באומץ לב. ייתכן שיהיה לזה מחיר, אבל לכל מאבק חשוב יש, וייתכן שנצטרך לשלם אותו. אסור לנו לחיות במציאות שבה אנו חוששים להביע את דעתנו הפוליטית".

גם שחקן התיאטרון נורמן עיסא התייחס לחוק ואמר: "מסתבר שאנחנו באמת כוח כי פוחדים מאיתנו. עם ללא תרבות הוא כמו זברה ללא פסים... אני מכריז מעל במה זו שאני אדם חופשי, אומן חופשי ואמשיך להיות כזה!".

שחקנית ויו"ר ארגון שח"ם אסתי זקהיים אמרה: "התעוררתי הבוקר מאוד נאמנה ורעננה. אני נאמנה קודם כל לעצמי כשאני מטילה ספקות, מבקרת ומתרגשת. כשאני יוצרת אני נאמנה. נאמנות בתרבות זו נאמנות ליצירה עצמה, משוחררת ונקייה משיקולים זרים", בנוסף הוסיפה כי "המשמעות היחידה של החוק הוא שלמשרד התרבות תהיה סמכות כמעט בלתי מוגבלת לשמש כמבקר תוכן. זאת לא המדינה שאני רוצה לחיות בה. זוהי פגיעה מהותית בחופש היצירה. אני לא רוצה להוכיח את הנאמנות שלי לאף אחד. אף מפלגה לא רשאית למשטר את היצירה שלנו. לא ישתיקו אותנו". גם סעיד אבו שקרה, מנהל הגלריה לאמנות עכשווית באום אל פאחם אמר: "אני בא לכאן לא מתוך כעס אלא מתוך אכזבה ותסכול ודאגה לגורלו של המקום. בטווח הארוך החוק עלול לקבע את החברה ולמנוע ממנה להתפתח ולצמוח. החוק הזה נועד לחנוק את השיח בחברה הישראלית".

הנואם האחרון, הסופר ואיש החינוך אשכול נבו, אמר: "אם הייתי צריך לבחור מילה אחת שתסביר למה אני כותב, שתתאר את התחושה שיש לי כשאני כותב, המילה הזו היא 'חופש'. באנו כולנו לכאן הערב כדי לומר בצורה ברורה - אף אחד לא יקח מאיתנו את החופש הזה! החוק פסול במיוחד כי הוא מתוקף לשורה של חוקים חשוכים. חוק הלאום, חוק הנכבה, ההתקפות על בתי המשפט ומשטרת ישראל, הקרן החדשה, שוברים שתיקה ובצלם. המכנה המשותף לכל אלה הוא הניסיון להשתיק קולות ביקורתיים. זה חוק שאסור שיעבור, הוא צריך לעבור מהעולם. תהיו חופשיים, תהיו ביקורתיים, תהיו אמיצים". לפני שהוא עלה לשאת דברים השחקנית אסי לוי הקריאה את "גילוי דעת" שכתב חנוך לוין לאחר הורדת ההצגה "מלכת אמבטיה".

התיקון לחוק התרבות והאמנות, שאותו הובילה השרה רגב ואשר זכה לתמיכת שר האוצר משה כחלון, אמור לשלול תקציבים מגופים נתמכים שלפי ההצעה "חותרים" תחת ערכי המדינה וסמליה. כך לדוגמה, יישלל תקציב ממוסדות תרבות שיפגעו בסמלי המדינה או יבזו אותם, יציינו את יום העצמאות כיום אבל או ישללו את קיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית.

פורסם בואי נט https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5381433,00.html


הפגנה נגד חוק "הנאמנות בתרבות" מתקיימת הערב, מוצ"ש 27/10 בין ‏‏20:00‏‏ – ‏‏22:00 ברחבת סינמטק תל אביב, בכדי להביע את מחאת האמנים ומוסדות התרבות כנגד חוק הנאמנות ובעד חופש הביטוי והיצירה ולהשמיע קריאה לראש הממשלה לעצור את יוזמת החקיקה ואת הצנזורה.

במקביל להפגנה בת"א, ייפתחו אירועי תרבות רבים בארץ בהחשכת האולם ובהקראת הצהרה נגד החוק, שתכלול את המילים: "חוק זה שמבקש לשתק את המחשבה ולעמעם את היצירה הוא שפוגע בערכי המדינה ובסמליה (ולא להפך)" אלפי אנשים, ובהם מאות אמנים ואנשי רוח, חתמו על עצומה נגד חוק הנאמנות בתרבות, הקוראת לממשלה ולכנסת לעצור את קידומו. איתמר גורביץ', מנהל פורום מוסדות התרבות שיזם את העצומה, אמר: "במדינה דמוקרטית צריך לשמור על חופש הדיבור והיצירה, וישראל היא מדינה מספיק חזקה כדי לעמוד בפני ביקורת ללא צורך בצנזורה". בין החותמים על העצומה זוכי פרס ישראל ובהם: דויד גרוסמן, טוביה ריבנר, דני קרוון ואדוין סרוסי, ובנוסף גם הלל מיטלפונקט, אגי משעול, ששון גבאי, גיל פרנק, עודד קוטלר, יחזקאל לזרוב, שמואל הספרי, מוטי לרנר, לימור גולדשטיין, ליליאן ברטו, לאורה ריבלין, אלון גרבוז, עמרי ניצן, יסמין גודר, דן רונן ויוסי פרוסט.

בעצומה נכתב: "אם יחוקק החוק ניתן יהיה לשלול מימון ציבורי מכל סוג של פעילות תרבות, על בסיס שיקול דעת פוליטי לחלוטין, ויהיה בה כדי להכפיף את עולם התרבות הישראלי, היצירה והאמנות לפרשנויות פוליטיות, להחלטות פופוליסטיות ולשיקול דעתם הרחב של גורמים פוליטיים. החברה הישראלית היא חברה חזקה ודמוקרטית, שחוסנה תלוי גם ביכולתה לקיים שיח מגוון, המכבד מגוון רחב של השקפות ודעות. מימון תרבות נדרש על מנת להבטיח מרחב מבוסס של מחשבה ויצירה, לטובת כלל החברה הישראלית ומגוון הזרמים והדעות בה. בשל כך אסור לאשר הצעה זו, אסור לאפשר שימוש של שלטון כלשהוא בתקציבי ציבור כדי למנוע את הנוכחות הלגיטימית במרחב הציבורי של דעות והשקפות מגוונות, שאינן נוחות לשלטון, ואין רבותא באיזה שלטון מדובר".

"חופש האמנות זה שתי מילים שמחוברות אחת לשנייה, כמו תאומות, ואין ביניהן שום סתירה", אמרה המשוררת אגי משעול. "אמנות מטבעה מתעסקת בקשה, בביקורתי, בקונפליקטים, באינדיבדואליסטים, אחרת זה כמו הטלוויזיה של רוסיה. להטיל מחסום על אמנות נוגד את המהות של המילה אמנות ונוגד את ההיגיון. אני בכלל לא מבינה איך אפשר לעשות את זה".

השחקנית נעמי לבוב מתחה אף היא ביקורת על החוק: "מפחיד אותי שהחוק מאפשר לממשלה לאשר או לשלול תקציבים ממוסדות תרבות בהתאם לתכנים שלהם, ותכנים שחותרים תחת המדינה וסמליה הם עילה מוצדקת לשלול תקציבים למוסדות. אני חושבת שמדינה חזקה וליברלית נמדדת ביכולת שלה לתת ביטוי לרב תרבותיות ולקולות השונים בחברה. חשוב לעודד את הקולות האלו בצורה של דו שיח במקום הסתה וגזענות. אני חושבת שהיכולת שלנו כחברה להכיל קולות שונים הולכת ופוחתת משנה לשנה. הדבר שהכי מפחיד אותי זה שהחוק הזה עובר בשקט יחסי. אנשים לא יוצאים לרחובות. אזרחים ואמנים לא עומדים על הגדר. זה אומר שאנחנו מיואשים. יש לי ילדה קטנה שגדלה פה ואני פוחדת על העתיד שלה. מקווה שנתעורר מהחלום הרע הזה".

חוק הנאמנות בתרבות של מירי רגב הזכיר למגישה והשחקנית הוותיקה רבקה מיכאלי את המונולוג "מיומנו של צנזור" של חנוך לוין, שהוקרא בסוף ההצגות של "הפטריוט", ומתאר באופן סאטירי כיצד הצנזור משנה לחלוטין את תוכנן של הצגות. "לוין כתב איך הצנזורה משנה את 'אותלו' של שיקספיר והופכת אותו למחזה ציוני", אמרה מיכאלי. "בינתיים הצנזורה בוטלה אבל הנה היא חוזרת. החוק הזה מעיד על מדינה בפאניקה. בפרפראזה על דברי ביבי, הפכנו ממדינה חכמה למדינה מתחכמת. אני חושבת שזו באמת תחילתו של חושך גדול. בעצם, המשכו של חושך גודל. הענן השחור יורד ויורד ויורד. אני שואלת את עצמי אם השלב הבא הוא לשלול אזרחות של אזרחים שלא מביעים נאמנות לתרבות במעשיהם, בדברים שהם כותבים. האם אפשר מראש לשלול את הזכויות שלהם? זה עוד יותר טוב. אני רוצה להזכיר לכחלון שהוא טען שהוא של 'כולנו', וחבל שהוא שוכח את זה. ברגע האמת הוא בגד בעצמו".

יהושע סובול אמר : "רק בוגדים בנפשם וברוחם מסוגלים להכפיף נאמנות לחוק".

השחקן יחזקאל לזרוב הוסיף: "נאמנות בבסיסה היא תכונה רגשית וכל ניסיון להפוך אותה לחוק, נוגד את תכונותיה הטבעיות. האם בני זוג יכולים לחתום על הסכם נאמנות? האם אחד מהצדדים באמת יכול לשלוט בנאמנותו של האחר? הדבר רק יעודד אצל רוב האנושות את היצר לחפש פרצה ולבגוד. נאמנות היא צורך רגשי עמוק, שבא מתוך אהבה ואכפתיות בין אדם לחברו, בין בני זוג ובין אדם למדינתו, אסור לה להיעשות בכפיה. כפיה, באשר היא, מייצרת אנטגוניזם. כמי שסולד מכפיה אני יכול להגיד שאני רק מחכה להזדמנות לבגוד".

גם המגיש גיא פינס הביע את התנגדותו לחוק במילים חריפות, כשצייץ הבוקר: "בעודנו עסוקים בקרבות הסקסיים של אופירה ויאיר, עבר בכנסת בשקט משועמם חוק הנאמנות של מירי רגב שאמור לגרום לכל אמן לשאול את עצמו האם הוא מרצה את השלטון ביצירתו כי אחרת לא יקבל סיוע. צנזורה (עצמית וחיצונית) באמנות לצד דמוניזציה של היריב הפוליטי, יש את זה בספרי הלימוד לפשיסט המתחיל".

"חוק הנאמנות בתרבות הוא חרפה", צייץ גם העיתונאי אמנון לוי. "הרעיון שפוליטיקאים יקבעו איזה יצירה תרבותית נאמנה ואיזה לא, איום. מירי רגב שהבטיחה לתת קול לתרבויות שהושתקו והודרו על ידי ההגמוניה, מנצלת את כוחה בצורה בולשביקית כדי להשתיק קולות שחושבים אחרת ממנה".

חוק הנאמנות בתרבות, שיזמה שרת התרבות מירי רגב וזכה לתמיכת שר האוצר משה כחלון, יאפשר למשרד התרבות למנוע או להפחית תקציבים ממוסדות מאחת מהסיבות האלה: שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות, אלימות וטרור; תמיכה במאבק מזוין או טרור; ציון יום העצמאות כיום אבל, והשחתה או ביזוי כבוד הדגל וסמלי המדינה. בשבוע שעבר נדחתה ההצבעה על החוק בוועדת השרים, לאחר ביקורת של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, על הנוסח המקורי של החוק. היוזמה לחוק הופיעה מצד השרה רגב לאחר שמשרד האוצר לא אכף את החוקים המקבילים בנושא, "חוק הנכבה" ו"חוק החרם". היועץ המשפטי של משרד האוצר דחה את כל 98 הפניות לאכיפת חוק הנכבה, המאפשר לשר האוצר לשלול תקציבים על סמך קריטריונים זהים.


מנכ"ל בצלם, חגי אלעד נאם בפני מועצת הביטחון של האו"ם

אלעד: מאות אלפי ישראלים רוצים בעתיד של שוויון, צדק וזכויות אדם. מנכ"ל בצלם, חגי אלעד, נאם בפני מועצת הביטחון של האו"ם בדיון הרבעוני של המועצה המתקיים בהתאם להחלטה 2334 ביום חמישי, ה-18.10.18.

בין השאר, התייחס אלעד בנאומו למצור על עזה ולמשבר ההומניטרי המתחולל בה, כמו גם לניסיונותיה של ישראל לבצע העברה כפויה של אלפי פלסטינים במטרה להשתלט על אדמותיהם ובפרט להריסה הצפויה של קהילת ח׳אן אל-אחמר במישור אדומים.

ערב נסיעתו אמר אלעד כי "ממשלת ישראל מנסה לשווק את התפיסה המופרכת כאילו השליטה שלנו במיליוני פלסטינים היא עניין פנים-ישראלי. באותו זמן מבית, הממשלה מנסה להשתיק ביקורת על הכיבוש בתוך ישראל. כלומר: לא בחו"ל, לא בישראל ולא בשום מקום, כדי שדיכוי העם הפלסטיני יימשך באין מפריע. אבל הכיבוש מתרחש מחוץ לגבולותיה הריבוניים של ישראל, וכמו כל נושא הנוגע לזכויות האדם הוא נושא אנושי אוניברסאלי. אנחנו אומרים את זה בישראל – וברחבי תבל. אגיע למועצת הביטחון לדבר בשמם של מאות אלפי הישראלים והישראליות שמתקוממים נגד המשך הכיבוש, שמייחלים לסיומו ושרוצים עתיד של שוויון, צדק וזכויות אדם לכל 13 מיליון בני האדם החיים בין הירדן לים".

בנוסף לאלעד נשאו דברים בפני המועצה ניקולאי מלדנוב, המתאם המיוחד מטעם האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון, שגרירי ישראל ופלסטין לאו"ם, דני דנון וריאד מנסור, ושגרירי המדינות החברות במועצת הביטחון.

לפרטים נוספים: עמית גילוץ, 054-6841126, amit@btselem.org


קו אדום מוסרי - חאן אל אחמר בסכנת הריסה מידית

ממשלת ישראל מתכננת להרוס בקרוב את כל בתי התושבים ואת בית הספר של קהילת ח׳אן אל-אחמר, כדי לכפות גירוש על קרוב למאתיים בני אדם. המבנים בקהילה אכן נבנו מבלי שהתושבים קיבלו היתרי בנייה מהרשויות הישראליות, אך לא כי הם פורעי חוק, אלא בשל מדיניותה העקבית והמוצהרת של ישראל המונעת מהם כל אפשרות לקבל היתרים כאלה וגוזרת עליהם לחיות באי-וודאות תמידית לגבי עתידם.

העברה כפויה של אוכלוסייה בשטח כבוש היא פשע מלחמה שבאחריות העיקרית לביצועו יישאו ראשי המדינה, הדרג הפיקודי הבכיר ושופטי בית המשפט העליון. לנו יש אחריות לשמור שהקו המוסרי האדום הזה לא ייחצה.

בואו לעמוד יחד עם תושבי ח׳אן אל-אחמר. כדי לקבל התרעה בזמן אמת על התחלת פעולות הריסה בקהילה סמסו למספר 052-9990466.

שלכם, צוות בצלם


זהו מצב חירום: חאן אל אחמר בסכנת הריסה מידית - עשרות ילדים, נשים וגברים יגורשו מבתיהם, בית הספר האזורי יהרס, ואורח חייהם של משפחות שלמות יקטע בין לילה.

רק הבוקר כוחות גדולים של הצבא הגיעו לכפר להכשיר את השטח לקראת ההרס, ירו באקדחי טייזר, פגעו בתושבים ובפעילים, ואפילו עצרו מספר ישראלים ופלסטינים - עכשיו זה הזמן לתמוך בתושבים ולעמוד נגד הגירוש.

הצטרפו עכשיו לקריאה הדחופה וקראו לראש הממשלה ומשרד הביטחון לעצור את הבולדוזרים ולבטל מיד את ההריסה והגירוש של תושבי חאן אל אחמר: https://my.zazim.org.il/petitions/l-thrsv-lshbt-hg-hlyn-t-hbyt? akid=2870.8418.l1dkDL&rd=1&t=14

למרות שתושבי הכפר חיים באותו מקום עוד לפני כיבוש הגדה המערבית, בתיהם לא קיבלו היתרים מעולם. היום, קבוצות מתנחלים קיצוניים הצליחו ללחוץ על המינהל האזרחי להרוס את חאן אל אחמר כדי להרחיב את התנחלות כפר אדומים, ולממש את תכנית הסיפוח ההרסנית של בנט.

מול המציאות הקשה, מאות הפעילים והפעילות הנוכחים בשטח מראים שיש קהילה שאכפת לה. קהילה שעומדת נחושה במאבק למען הצדק ונגד הכיבוש,ופועלת כדי לבנות תקווה ואמון בין ישראלים ופלסטינים, ולא מוכנה לעמוד מנגד מול נסיונות הסיפוח של ממשלת הימין הקיצוני.

יותר מ- 3,000 פעילות ופעילי זזים כבר הצטרפו לקמפיין של נוה, פעיל נגד ההרס שפתח קמפיין אצלנו באתר, ועכשיו הזמן לעמוד נגד הריסת הכפר חאן אל אחמר:

העתיד שלנו תלוי ביכולת לעמוד יחד כקהילה לצד קהילה ולהיאבק כדי שיהיה פה טוב. אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד כשקהילה שלמה הולכת להיהרס - יחד אתך נשמיע קול זעקה, ונראה לתושבי ותושבות חאן אל אחמר שהם לא לבד.


לזכר אורי אבנרי - הקרנת סרט ודיון, סינמטק תל אביב, רביעי 3.10.2018

להלן ההזמנה לאירוע המאורגן בידי סינמטק תל אביב, על פי מה הפרטים שפורסמו באתר האינטרנט של הסינמטק. בעקבות מותו של אורי אבנרי יקיים סינמטק תל אביב ביום רביעי השבוע (3.10) שעה 7.30 בערב הקרנה חוזרת לסרטו של יאיר לב "הנדון: אורי אבנרי" (באנגלית Uri Avnery: Warrior for Peace).

בתום ההקרנה יתקיים דיון בהשתתפות ח"כ זהבה גלאון - יו"ר מרצ לשעבר, ח"כ אחמד טיבי, משלחת מהרשות הפלסטינית ובראשה אליאס זנאנירי, משלחת מכפר קאסם ובראשה ח"כ לשעבר איברהים סרסור, לטיף דורי, אדם קלר - "גוש שלום", רינו צרור - לשעבר כתב "העולם הזה", ריימונדה טוויל - מסר פלסטיני, נפתלי רז - "על צד שמאל".

דברי הסבר על הסרט כפי שפורסמו בהקרנתו המקורית: "דיוקן של המוהיקני האחרון של השמאל הרדיקלי הישראלי, אשר בגיל 78 [גילו של אבנרי בזמן הפקת הסרט] ממשיך לשאת בגאון את נס השלום הישראלי-פלסטיני. פורטרט של אדם שנוי במחלוקת המייצג בצלמו ודמותו את רוח התקופה בה צמח ואת ההיסטוריה המסוכסכת של מדינת ישראל."

לרכישת כרטיסים מראש אפשר להתקשר אל הסינמטק בטל. 03-6060800 או להכנס לקישור להלן

https://www.cinema.co.il/event/%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%91%D7%A0%D7%A8%D7%99-%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F/


מקיימים נוכחות בחאן אל-אחמר - למנוע הריסה!

כפי שפורסם, לתושבי הכפר חאן אל-אחמר נמסר צו לפיו התושבים מתבקשים להרסו עד 1.10.18.

במידה ותושביו לא יהרסו בעצמם את בתיהם, המדינה תבצע את ההריסה.

תושבי הכפר מתכוונים להישאר במקומם גם אם חלילה תתרחש הריסה

להלן כמה פעילויות סולדיריות של פעילי שלום ישראלים המתוכננות לימים הקרובים.

שבת , 29.9 1. סדנת צילום לילדי הכפר ביוזמת פורום דו קיום לשוויון אזרחי בנגב מ- 8:00 -12:00. מארגנת חיה נח-מנכ"לית הפורום. 2. ביקור הזדהות ותמיכה. פרטים: יעקב מנור- 09-7670801, דוא"ל: manor12@zahav.net.il

יום א' 30.9 הפגנה בירושלים, גן הסוס בשעה 13:00

לינת לילה מתקיימת באופן רציף בכל ימות השבוע. החל מ- 1.10 לקראת סכנת הריסה חשוב לנו להגיע לכפר במספרים גדולים ככל האפשר

בברכה

יעקב מנור 050-5733276

SHIFTS AT KHAN AL AHMAR https://docs.google.com/spreadsheets/d/1IhHkKdcBmaCyIYwfdt8G3bAtwAwGAkMpWVy7BusfOj8/edit?usp=sharing


בחג סוכות הזה כולנו עומדים עם הבדואים בח'אן אל-אחמר!

מסר מאת ארגון רבנים לזכויות האדם: גם אם ח'אן אל-אחמר ייהרס, תושביו יישארו סמוך אליו. הבדואים בעצם חיים כל השנה בסוכות. השנה אנו מקימים את הסוכה שלנו בח'אן אל-אחמר. בואו להקים את הסוכה שלכם איתנו. התושבים מחכים לכם. נביע סולידריות עם אחינו הבדואים. נזכור שאבותינו חיו כבדואים בני חורין, ארבעים שנה במדבר סיני. אנחנו נשב בסוכות במדבר יהודה, במשך שבעת ימי החג. נחיה חיי אמונה במגורינו הארעיים, יחד עם בני שבט הג'הלין, שחיים כבר שנים במצב הארעי ביותר… הביאו את הסוכה שלכם, או את האוהל. שק שינה. יש להביא מים, אוכל, ונייר טואלט. התקשרו לתאם עימנו, מירה במשרד 02-6482757 או יהודה 0526879461.

• מחר 21.09 י"ב תשרי מקימים את הסוכה • ערב סוכות יום אי 23.09 , מי שרוצה להצטרף • אירוע מרכזי יום ד' 26.4 י"ז תישרי - תפיחה, דבר תורה של הרב לוי • ניתן להצטרף אלינו בכל ימי החג , מהי 23.09 עד ה- 30.09.


מידעון על הכפר הבדואי-פלסטיני חאן אל אחמר בקצרה:

המידע הוא פרי תחקיר של עמותת רבנים למען זכויות האדם הפועלת במשך שנים ארוכות בכפר חאן אל אחמר ובן השאר סייעו מתנדבי העמותה לארגון איטלקי לבנות את בית הספר האקולוגי בכפר.

• הכפר הוקם מזרחית לירושלים טרם שליטת ישראל ביו"ש ב-67', כהתיישבות מסורתית של בדואים שגורשו מהנגב – גם אם לא התבסס בזמנו על בנייה מודרנית הוא עדיין היה בגדר יישוב ומקום מגורים לתושביו.

• ממשל חייב להכיר ביישוב הקיים עוד בטרם החלה תקופת משילותו. עם זאת הכפר מעולם לא הוכר על ידי הממשל הצבאי הישראלי.

• הכפר ממוקם על אדמות שבג"צ הגדיר כך: "ענייננו בהתיישבות פלסטינית על קרקע פרטית של פלסטינים (הגם שמדובר לכאורה בקרקע מופקעת)".

• צו ההפקעה לא מומש במשך עשורים, מה שמעיד כי הקרקע לא הייתה חיונית עבור המדינה וההפקעה לא ראויה. בכל מקרה, לא ידוע לנו על תכלית ציבורית רחבה לה מייעדים את הקרקע – הפקעה לצורך ציבורי לא יכולה להיות לטובת קבוצה אתנית אחת בלבד.

• כשכפר איננו מוכר על ידי הרשויות מלכתחילה הסיכוי שלו לקבל אישורי בנייה קלוש – מה שהופך את תושביו לעברייני בנייה בעל כורחם (היוצא מן הכלל הם מאחזים יהודיים שמוכשרים בדיעבד).

• סמוך לחאן אל אחמר ממוקמת ההתנחלות כפר אדומים שבה בנייה לא חוקית – בחלק מהמקרים על אדמה פרטית של אחרים (של פלסטינים) – אך לא מתבצעות הריסות במקרה זה.

• בנייה לא חוקית בהתנחלויות נהרסת רק בעת שהיא פולשת לקרקע פרטית של אחרים – וגם אז לא תמיד – אך אין פועלים נגדה כשאי-החוקיות שלה מתמצה בעבירות תכנון בלבד. חאן אל אחמר לא פולש לאדמות פרטיות של אחרים, אלא יושב כאמור על אדמות פרטיות של פלסטינים (בהסכמת הבעלים), ובכל זאת מתכננים להורסו.

• המדינה דוחה הצעות להכשרת הבנייה בכפר (שעוצבו בסיוע ארגון "במקום" – מתכננים למען זכויות תכנון) בטענה כי הבנייה סמוכה מדי לציר תנועה ראשי (כביש 1); מחוות הדעת שהגיש בתגובה לעתירה ארגון במקום באפריל 2018 ניתן ללמוד כי הוצעו למדינה חלופות תכנוניות מקצועיות להרחקת מבנים מהכביש הראשי (ובג"צ ציין כי ועדת התכנון הצבאית של המינהל האזרחי לא דנה בהם באופן ענייני לפני שדחתה אותם) וכי ממילא באותו אזור מתקיימת בשטחי ההתנחלויות בנייה הסמוכה לכבישים ראשיים באותה מידה אך לא נהרסת. אין אלא להבין כי מדובר באכיפה מפלה ולא במדיניות עניינית.

• החלופה שהציעה המדינה לכפר לא תאפשר לתושביו, המתפרנסים בעיקר מרעיית צאן, להתקיים, שכן "תנאי הכרחי לקיומם הוא גישה לאדמות מרעה ולמים כמו גם למרכזים עירוניים שם יוכלו למכור את מוצריהם", ואלו לא זמינים במיקום המוצע, בתוך הכרך של אבו-דיס – כך לפי חוות הדעת המקצועית של במקום.

• למרות הקשר זה של אפלייה, חוסר צדק והיעדר חלופה סבירה, החליט בג"צ לאשר את המעשה האנטי-יהודי של הריסת חאן אל אחמר; מעשה העומד בניגוד חריף לעיקרון האמור להנחות אותנו: מִשְׁפַּ֤ט אֶחָד֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כַּגֵּ֥ר כָּאֶזְרָ֖ח יִהְיֶ֑ה כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם (ויקרא כד כב).


לילה בח'אן אל-אחמר

שלום רב,

מדי יום מגיעים לח'אן אל-אחמר עשרות ומאות מבקרים כדי להזדהות ולחזק את הקהילה במאבקה הצודק נגד הריסת הכפר ובית הספר האזורי, וגירוש תושביו. רוב הבאים הם פלסטינים מכל רחבי הגדה המערבית, אליהם מצטרפים ישראלים ובינלאומיים.

עשרות נשארים ללינת לילה כדי לקדם חלילה את פני הרעה.

מוזמנות/ים להגיע להזדהות ולהשתתף במאבק הצודק של התושבים.

הסרטון באדיבות נורית פופר ממחסום ווטש.

לפרטים והרשמה:

יעקב מנור 050-5733276, דוא"ל: manor12@zahav.net.il

לינק לסרטון בדף הפייסבוק

https://www.facebook.com/nurit.popper/videos/1842815765766628/


ארועים לזכרו של אורי אבנרי - צוותא, 21.9 / סינמטק ת"א, 3.10

נכון לרגע זה מתוכננים שני ארועים נפרדים לזכרו של אורי אבנרי, ויש הרבה בלבול - אז אנסה לעשות קצת סדר בענין. האירוע הראשון יתקיים במועדון צוותא בתל אביב ביום שישי השבוע (21.9) בשעה 11.00 בבוקר. השני יהיה בסינמטק תל אביב ביום רביעי 3.10 בשעה 7.30 בערב. חשוב להדגיש - גם האירוע הראשון וגם השני אינם בשום צורה ביוזמה של גוש שלום ואנחנו אפילו איננו מעורבים בארגון שלהם.

אורי אבנרי היה המייסד של גוש שלום, אבל היו לו גם הרבה מאד קשרים אחרים, פוליטיים וחברתיים ואישיים, ויש הרבה אנשים אחרים שגם הם רוצים לזכור אותו ולחלוק לו כבוד. יש כאלה בין השאר בצוותא תל אביב ובסינמטק תל אביב והם נקטו (כל אחד בנפרד) ביוזמות אשר הם ורק הם אחראים להן.

אז הנה המידע שברשותי:

האירוע בצוותא, שישי 21.9 ב-11.00 בבוקר. יש בעיה - הכרטיסים לאירוע הזה אזלו מזמן. גם בשבילי בעצמי אין כרטיס. איך זה קרה? ובכן, מה שקרה זה שהארוע תוכנן כאשר אורי עוד היה בחיים. זה היה צריך להיות ארוע משמח לציון יום הולדתו ה-95, כמובן בהשתתפותו של אורי כאורח הכבוד. צוותא הציע כרטיסים למכירה וכולם נמכרו כאשר אורי עוד היה בחיים. אחרי מותו צוותא החליטו לקיים את הארוע ולהסב אותו לארוע זכרון. כך נוצר מצב מקאברי שבו כל הכרטיסים לארוע זכרון של אדם נמכרו בעוד הוא עדיין בחיים.

מה לעשות עם כל האנשים שלא הספיקו לקנות כרטיס ובכל זאת רוצים להגיע לשם ולחלוק כבוד לזכרו של אורי? ביקשתי מצוותא שיציבו מסך בלובי שלהם עליו יוקרן האירוע לטובת מי שלא השיגו כרטיס. אני מחכה לתשובתם. אם יוצב מסך כזה, יהיה טעם לבוא לשם ולצפות באירוע מהלובי. אם לא, אז למי שאין בידו כרטיס אין טעם לב