פעילות ודיווחים 

צעד קטן שננקט בחוסר רצון

חבל שנדרשו תשעה הרוגים בלב ים והשחרת פניה של מדינת ישראל בעולם כולו לפני שהבינה ממשלת ישראל כי צריך להפסיק לחטט בצלחותיהם של תושבי עזה ולהחליט מה מותר ומה אסור להם לאכול. כנראה מוגזם היה לצפות מראש הממשלה נתניהו ושריו לנקוט אפילו צעד חיובי קטן כזה ביוזמת עצמם, במקום להיגרר אליו בלחץ חיצוני לא-מתון.

טועה מי שחושב שהחלטת הממשלה, שהתקבלה סוף סוף, תהיה סוף פסוק. השליטה הישראלית על כניסה ויציאה של אנשים וסחורות מרצועת עזה היא המשכו של הכיבוש באמצעים אחרים. בהחלט יש לברך על כך שמעתה יכנסו לרצועת עזה יותר משאיות, עמוסות ביותר סוגי סחורות ומצרכים, וחייהם הקשים של תושבי הרצועה יוקלו. אך לא יתכן להמשיך לאורך זמן במצב הבסיסי בו ממשלת ישראל היא בעלת הכח להחליט האם יוכלו משאיות להיכנס לרצועה ומה יועמס עליהן. יש בעולם קונצנזוס מוחלט כי הפתרון המתבקש באזורנו הוא סיום מוחלט של הכיבוש, שמלאו לו 43 שנה, והקמת מדינה פלסטינית חופשית וריבונית לצידה של ישראל. זה בהחלט כולל את סיום השליטה הישראלית על הכניסות לרצועה ביבשה, בים ובאוויר, שהיא המשך הכיבוש.

מדינת ישראל התחייבה בהסכמי אוסלו לאפשר וגם לעודד את הקמתו של נמל עמוק מים בעזה, דרכו יוכלו הפלסטינים לייבא ולייצא לפי צרכיהם הכלכליים. ספינות מלחמה ישראליות הממשיכות להטיל מצור על חופי הרצועה, ואיומים חריפים נגד כל ספינה המעזה להתקרב, הם המשך הכיבוש. מדינות האיחוד האירופי הציעו הסדר שימנע הברחת נשק בספינות המפליגות לעזה, הסדר שהממשלה הפלסטינים שבראשות החמאס מוכנה לשקול אך ממשלת ישראל דחתה על הסף ובזעם. נמל התעופה הפלסטיני ליד רפיח, שהוקם כחלק מהסכמי אוסלו, עומד שומם ומסלוליו חרבים בעקבות ביקור הדחפורים הישראליים. גם זה המשך הכיבוש.

מדינת ישראל התחייבה לראות בגדה המערבית ורצועת עזה יחידה טריטוריאלית אחת, ולאפשר מעבר בטוח בין שני האזורים. בפועל, כוחות הצבא בגדה המערבית קיבלו הנחיה לראות בעזתים "מהגרים בלתי חוקיים" ולגרשם. ממשלת ישראל עושה ככל יכולתה להפריד ולנתק בין הגדה המערבית ורצועת עזה, ומפעילה מגוון גדול של אמצעים צבאיים ודיפלומטיים כדי לחבל בכל ניסיון של פיוס והתפשרות בין הממשלות הפלסטיניות היריבות היושבות ברמאללה ובעזה.

זוהי מדיניות כושלת ומסוכנת, המזיקה נזק חמור לעתידה של מדינת ישראל. האינטרס העליון של כולנו הוא לסיים את הכיבוש והשליטה הישראלית הישירה והעקיפה על הפלסטינים, בגדה המערבית ורצועת עזה. הכיבוש הוא הגורם להנצחת הסכסוך, השנאה ושפיכות הדמים, ואין סיכוי לסיים את הסכסוך בלי סיום הכיבוש.

ממשלת ישראל הנוכחית, שאינה מסוגלת ליזום את סיום הכיבוש כמהלך ישראלי אמיץ ונחוש, היא המייצרת את הלחץ העולמי המתגבר הגורר אותה קדימה צעד אחר צעד כמי שכפאו שד.