הוקמה במדינת ישראל ממשלה ימנית קיצונית, ממשלה אשר בה המתנחלים ובעלי בריתה אוחזים בכל נקודות המפתח: שר השיכון יבנה בהתנחלויות, שר התעשיה יקים בהן תעשיות, יו"ר ועדת הכספים יזרים להן כספים בשפע, ושר הביטחון – הדיקטטור הצבאי השולט בשטחים הכבושים – מתנגד לכל צעד לעבר הפלסטינים, ולו קטן וסמלי. ממשלה שבה יש שרה הממונה על המשא ומתן עם הפלסטינים וצוות שרים שלם המוקדש לנושא זה, אך משא ומתן לא תוכל לנהל.

עיקר האחריות להקמת הממשלה הזאת, ממשלה רעה ומזיקה ומסוכנת לעתיד ישראל, אינה מוטלת על נתניהו וגם לא על בנט. עיקר האחריות מוטלת על כתפיו של יאיר לפיד, האיש שנחל ניצחון גדול בבחירות ומכר אותו בנזיד עדשים, שהנחית מכה קשה על גוש הימין בפוליטיקה הישראלית ובמו ידיו שיקם את הגוש הזה. מפלגתו של לפיד זכתה לקולות רבים הרבה יותר מזו של נפתלי בנט, אך הברית ביניהם פעלה כל כולה לטובת בנט וחבריו המתנחלים.

בנט פעל בצורה מפוכחת וממוקדת להשתלט על עמדות כח לחזק ולהעצים את מפעל ההתנחלויות. לפיד בזבז את הכוח האדיר שנפל לידיו לקידום מטרות שוליות וחסרות חשיבות כגון הקטנת מספר השרים או גיוס החרדים (אשר כלל לא יתממש בפועל) ומטרות שליליות ומזיקות בעליל כגון העלאת אחוז החסימה שתפגע ביצוג הדמוקרטי של מיעוטים בחברה הישראלית. למשא ומתן עם הפלסטינים הקדיש לפיד רק מס שפתיים חסר משמעות, וגם על דרישות חילוניות משמעותיות כגון נישואין אזרחיים ותחבורה ציבורית בשבת הוא ויתר ללא קרב. עכשיו הוא מתכונן להיכנס למשרד האוצר ולהפעיל גזרות שיפגעו פגיעה קשה באותו מעמד ביניים שלפיד מתיימר ליצג.

נקווה שבוחרי לפיד יזכרו זאת בבחירות הבאות.