פעילות ודיווחים 

הטבח בקאנה - פשע-מלחמה!

מיד עם היוודע דבר הטבח בקאנה שבוצע היום (30.7.06), החלו הפגנות ספונטניות קטנות של פעילי-שלום מסביב למשרד-הביטחון בתל-אביב. בערב נערכה במקום הפגנה גדולה יותר. למרות שלא היה כמעט פרסום מוקדם, הגיעו יותר מ-200 מפגינים, ביניהם פעילי "גוש שלום", חד"ש, האנרכיסטים נגד גדרות, תעיוש ותנועות אחרות.

Demonstarion after Kana bombing

Demonstarion after Kana bombing

הפעם בלטה בנוכחותה גם קבוצה של אנשי מרצ, שהפרו את המשמעת של מפלגתם וחשו צורך להפגין. ביניהם היו חברות-הכנסת לשעבר יעל דיין ונעמי חזן. נכחו גם ח"כ דב חנין וח"כ לשעבר תמר גוז'נסקי מחד"ש.

לעומתם בלטו בהעדרם אנשי "שלום עכשיו". המנהל של תנועה זו, שחדלה כבר לפני שנים להיות גוף פעיל במחנה השלום, הופיע בכלי-התקשורת כאחד התומכים הנלהבים ביותר של המלחמה. כאשר טען עיתונאי אחד בטעות ש"שלום עכשיו" השתתף באחת ההפגנות, המנהל הכחיש זאת בתוקף - ובצדק.

גם יוסי ביילין, חיים אורון ("ג'ומס") ושאר ראשי מרצ, מלבד זהבה גלאון, תמכו פומבית במלחמה.

"פרץ, פרץ, אל תדאג / בוש יפגוש אותך בהאג!" קראו המפגינים במגאפונים, שנשמעו היטב במתחם משרד-הביטחון. "פרץ, הבטחת חינוך וקצבות / מה שקיבלנו זה טנקים וגופות!" - "ילדות רוצות לחיות / בביירות ובקריות!" - "רצח ילדים זה פשע-מלחמה", ועוד.

"יש צביעות מחרידה בטענה שהתושבים הוזהרו והיו צריכים לברוח מבתיהם." אמר ח"כ לשעבר אורי אבנרי. "מאז פתיחת המלחמה, הפציץ צה"ל את כל דרכי הבריחה ומשפחות שלמות נהרגו בדרך. התושבים הגיעו למסקנה שיותר בטוח להישאר במקלטים בבית מאשר לנוע בכבישים." אבנרי הוסיף שמי שמפציץ ומפגיז אזורים שבהם יש אוכלוסייה אזרחית, צריך לדעת שבמוקדם או במאוחר יקרו אסונות כאלה."

"הפושע חוזר למקום הפשע," אמר דובר "גוש שלום" אדם קלר, בהתייחסו לטבח שנערך באותו המקום אחרי ששמעון פרס פתח במלחמת 'ענבי זעם' ב-1996. "הטבח ההוא הכריח את פרס להפסיק את המלחמה שלו, והמסקנה היחידה היא שצרכים להפסיק את המלחמה מיד, לפני שיהיה מאוחר מדי."

מול ההפגנה הופיעה קבוצה קטנה של מפגיני-נגד. בדרך כלל ממלאים אנשי כהנא את התפקיד הזה. הפעם היו אלה אנשי "מפלגת העבודה", שהביעו את תמיכתם המוחלטת במלחמה.

במהלך ההפגנה הופיעה יחידה גדולה של יס"מ המשטרה והיה חשש שהם יסתערו על המפגינים, אך הם הסתפקו בהרחקתם מהכביש.

אחרי שבועיים וחצי של השתקת כל קול נגד המלחמה, זכתה ההפגנה הפעם בסיקור בטלוויזיה וברדיו.

במקביל נערכו גם הפגנות ברחבי הארץ, בייחוד בריכוזי האוכלוסייה הערבית.