המסר של השבוע 

בהחלט הגיע הזמן!

מאז קום המדינה הקרן הקיימת עוסקת בנטיעות.

מטרת הנטיעות האלה: למחוק ולהסתיר שרידים של כפרים ערבים שנחרבו

ולמנוע מתושבים בדואים בנגב גישה לאדמותיהם.

עד היום הנטיעות של קק"ל נחשבו כדבר שגרתי שכמעט לא עורר תשומת לב ציבורית.

רק בינואר 2022 הנטיעות של קק"ל נהפכות לנושא פוליטי בוער ושנוי במחלוקת.

בהחלט הגיע הזמן!


מי שרוצים להבין את מה שקורה בנגב - כדאי לקרוא את המאמר להלן, בו יו"ר הקק"ל דובדבני וחבריו מדברים בגילוי לב מוחלט על מה שהם רוצים לעשות בנגב ומה הם חושבים על הבדואים אזרחי מדינת ישראל. כדאי וחשוב לקרוא את הדברים כדי להבין עם מי יש לנו עסק, אם כי רצוי גם להצטייד בשקית הקאה.

אדם קלר


גרשון הכהן: "אנחנו זקוקים לאלפיים נערי גבעות בנגב"

אלישיב רייכנר, "מקור ראשון" 5.12.2021

מכנס "קרקעות הלאום – ללאום" שהתקיים ביישוב עומר

https://www.makorrishon.co.il/opinion/428655/

אברהם דובדבני, יו"ר קק"ל, דיבר על הצעדים שעושה קרן קיימת לישראל כדי לשמור על אדמות הלאום. "הדבר המרכזי שאנחנו עושים בנגב הוא תפיסת השטחים הפתוחים הסמוכים ליישובים בדואיים, באמצעות ייעור שנועד לבלום את ההשתלטות על הקרקע. אנחנו עושים את זה בהיקפים מאוד משמעותיים והמדינה מממנת חמישים אחוז מהעלות, כי יש לה אינטרס לשמור על אדמותיה".

דובדבני סיפר שכאשר נכנס לתפקידו לפני כשנה, הוא גילה שבממשלה הקודמת פעולות הייעור נעצרו בעקבות הוראתו של השר עמיר פרץ, שהיה ממונה על מנהלת הבדואים. "אמרתי שאני עם הדבר הזה לא יכול לחיות. לא יכול להיות שאנחנו לא ניטע. למזלי, בדיוק ליצמן נכנס למשרד השיכון ולמועצה הארצית לתכנון ובנייה. הוא ביקש פגישה איתי, ואני התניתי אותה בכך שקודם כול ישנו את הגזירה של הפסקת הנטיעות, אחרת לא אפגש איתו. כשהגעתי אליו הוא בישר לי 'יש נטיעות', ומאז אנחנו במלוא התנופה ואין הגבלה תקציבית לסעיף הזה". מהלך נוסף שקק"ל מבצעת לדברי דובדבני, הוא רכישת קרקעות בגליל ב־150 מיליון שקל. "הערבים בצפון מאורגנים ומבצעים רכישות מאוד מסודרות. צריך לבוא לכפר־תבור ולראות את השטחים שנמכרו שם לערבים. זה מבהיל. אתה לא רואה את הקצוות של השטח. זו בעיה קשה. נתמודד איתה, ואני מקווה שנצליח לבלום אותה".

דובדבני פעיל בתחום ההתיישבות ואדמות הלאום כבר כמעט שלושים שנה, מאז שנכנס לתפקידו כיו"ר החטיבה להתיישבות. הוא סיפר שבעבר העלה הצעה להתמודדות עם ריבוי האוכלוסייה הבדואית, שהיום לא היה לה סיכוי להתקבל. "הצעתי שהמדינה לא תיתן קצבאות מעבר לשניים או שלושה ילדים, ומעבר לכך – הסוכנות היהודית היא זו שתתנדב לתת כסף כתוספת למשפחות ברוכות ילדים. מכיוון שהסוכנות מכוונת רק ליהודים היא תיתן רק ליהודים, ובתמורה המדינה תעשה פעולות שהסוכנות עושה כדי לקזז את הכסף הזה. באותם ימים אפשר היה להעביר החלטה כזו בסוכנות ובציבור. היום זה לא יכול היה לעבור לא בסוכנות ולא בציבור, כי המדינה קיבלה תפנית. בעבר הציבור כאב את הבעיות האלה, והיום מדברים יותר נגד גזענות ובעד שוויון, ואי אפשר לזוז. אם היו מקבלים את ההצעה שלי אז, לפני 27 שנים, אני חושב שלא היו היום 280 אלף בדואים".

לצד זאת, דובדבני הבהיר שקק"ל אינה פועלת נגד האוכלוסייה הבדואית (?).

אלוף במיל' גרשון הכהן: "כשאין יהודים במרחב, מי שדואג לריבונות הם רק הצבא והמשטרה שבאים והולכים. האדם הנוכח במקום הוא זה שנאבק על כל טרסה, והוא זה שמסדר ריבונות. אנחנו זקוקים לאלפיים נערי גבעות בנגב ולא למשקפופרים של מרץ שידברו מילים יפות. זקוקים לאנשים לא בורגנים שמסוגלים למאבק ויודעים שהמשטרה לא תציל אותם."

מארח הכנס פיני בדש, ראש מועצת עומר הוותיק, פתח את הכנס בתיאור המצב בדרום מנקודת מבטו. בדש טס מדי שבוע במטוסו הפרטי בשמי הנגב, ועוקב מלמעלה אחר התפתחות הבנייה הבלתי־חוקית בפזורה הבדואית. הוא סיפר על קרוב ל־3,000 מקבצים של בנייה בלתי חוקית, וכינה אותם "כפרירים" שהופכים עם הזמן לכפרים. "כל יום נבנים בתים חדשים. אם באזור מסוים אתה רואה בכל חצי קילומטר מקבץ של ארבעה בתים, תוך שנתיים־שלוש זה הופך להיות כפר. יש כיום כ־120 אלף בתים לא חוקיים ברחבי הנגב."