ארכיון מסמכים 

קץ הציונות הסיקריקית / מאת דב ירמיה


הנני אחד משרידי ותיקי ההגנה ששרתו בצבא הבריטי והיו מראשוני פעילי ארגון העפלת שרידי השואה, שנאבקו עם כוחות בריטניה הגדולה והמנצחת על זכותם לעלות ארצה. ספינות המלחמה שלה וחייליה שלחמו זה עתה בגדול שבאויביה מעולם ויכלו לו, תקפו אז וחסמו בחמת זעם ושנאה את ספינות האגוז שלנו שהפליגו מחופי איטליה לארץ, עמוסות בניצולי התופת הנאצית. הן רדפו אחריהן, סגרו עליהן, ולא פעם אף מעכו אותן וגם ירו עליהן והרגו ופצעו רבים מנוסעיהן.

והנה חזיתי עתה בבעתה ובלב נשבר בחזיון אותם אימים בהיפוך תפקידים, כשחיילי הצבא המתהדר בשם "צבא ההגנה לישראל" וימאיו, הם הרודפים וההורגים, ואין גבול לחרפה לאכזריות ולצביעות העוטפת במילים של שקר וזדון את מעשינו הנפשעים.

נדכאתי עד עפר... איכה זה שפלנו עד כדי כך??? איך הפכנו לעם עוול ואכזר, והיינו מנרדף לרודף. כן!!! זה היה צפוי!!! 19 שנים "הסתפקנו" בממשל צבאי ובמערכת נישול אפלייה ודיכוי של המיעוט הערבי שנשאר איתנו במלחמת העצמאות. במשך 43 שנות הרהב הלאומני שפשה בעמנו כסם משכר אחרי נצחוננו ב-1967, והעלה לשלטון את תנועת א"י השלמה השולטת מאז בישראל.

הזדמנות הפז שלנו כמנצחים לעשות שלום עם העם הפלסטיני נגוזה באחת, והמשטר הציוני הפשיסטי השולט בנוסחתו האיטלקית הצפון אפריקאית, תוך כיבוש אלים והתנחלות אנסית של אדמת פלסטין ועמה... אלא שהפעם, בהסתערות הטרגיקומית הנוכחית של ה"ארמדה" הציונית המגוכחת במשט שלה להידוק טבעת החנק על המובלעת בת מליון וחצי הפלסטינים האומללים ברצועת עזה, הקדיח העם הקטן והשחצן שלנו את תבשילו.

כובד משא העוולות והנבלות עד טירוף שהספיקה ישראל הסיקריקית לייצר עד כה פועל כבר במהירות אסונית, ועומד לחסל את סיכויי שרידותה כבר בעתיד הנראה לעין. כתב "המנה מנה" של אבדנה, חרות כבר בעט של דמים על קיר קיומה הרופף, ואבוי לבנינו, נכדינו ונינינו שהשארנו להם מורשת כזאת...

דב ירמיה, נהריה