בג"ץ התיר אתמול (רביעי) לגרש מבתיהם לצמיתות את תושבי מסאפר יטא, שבדרום מזרח הגדה, לטובת קיום אימונים סדירים של צה"ל באזור. משמעות ההחלטה היא הרס של שמונה כפרים פלסטיניים, שתושביהם חיים באזור זה דורות רבים. השופטים דוד מינץ, עופר גרוסקופף ויצחק עמית דחו את טענת העותרים, שלפיה הם התגוררו במקום באופן קבוע לפני ההכרזה עליו כשטח אש ב-1981, והטילו עליהם לשלם למדינה הוצאות משפט בסך 20 אלף שקלים כל אחד. פסק הדין פורסם בערב יום העצמאות בשעה 23:00.

העותרים, שיוצגו על ידי עורכי הדין דן יקיר ורוני פלי מהאגודה לזכויות האזרח ועורך הדין שלמה לקר, טענו כי מצילומי אוויר ניתן לזהות בשטח רצף התיישבותי של כפרים במשך 45 שנים. המדינה, שיוצגה על ידי עו"ד יצחק ברט, טענה מנגד כי התושבים הפלסטינים פלשו לשטח אש 918 וכי טרם ההכרזה הם שהו בו עם עדריהם רק באופן עונתי. בפסק דין שחיבר השופט דוד מינץ, הוא קבע כי ערב הכרזת האיזור כשטח אש לא היו מגורים קבועים בשטח. סוגיה זו עמדה בלב העתירה, משום שבצו שהפך את האזור לשטח צבאי סגור נכתב כי אין לפנות ממנו תושבי קבע.

לפי השופט מינץ, ההכרעה בשאלה אם היו תושבי קבע במקום "אינה מורכבת כלל וכלל", שכן בצילומי האוויר של שטח האש מראה כי לפני שנת 1980 אין סימנים שמעידים על נוכחות תושבים קבועים. מינץ קיבל את עמדת המדינה גם על סמך העובדה כי בשנות התשעים התקיימו אימוני תקיפה מהאוויר לעבר השטח, ובהסתמך על דיווחים של יחידות הפיקוח לאורך השנים. העותרים טענו כי השימוש בצו המאפשר את סגירת השטח לצרכים צבאיים מנוגד למשפט הבינלאומי, אולם השופטים דחו גם טענה זו וקבעו כי כאשר הדין הבינלאומי עומד מול החוק הישראלי - החוק הישראלי הוא המכריע.

לטענת העותרים, הם ובני משפחותיהם מתגוררים בכפרי המערות שבדרום מזרח הגדה עוד לפני קום המדינה, וכי הם חלק ממארג ייחודי של קהילות שמקיימות קשרי משפחה ופרנסה ביניהן ועם עיר המחוז יטא. התושבים מתפרנסים מרעיית צאן וחקלאות, ומקבלים ביטא שירותי חינוך, רפואה ומסחר ומקום מגורים זמין בחודשי הקיץ. עם הזמן התרבו האנשים שגרו בשלוחות שנוצרו, ועם הגידול במספרם השתנו הצרכים ונוספו מבני מגורים ודירים, מבני ציבור ודרכים מקשרות.

המקום הוכרז כשטח אש בשנת 1981, אך במשך למעלה מעשור התושבים נשארו בו כמעט ללא הפרעה. בנובמבר 1999 צה"ל והמינהל האזרחי גירשו יותר מ-700 תושבים מהאזור. עתירה נגד הגירוש הוגשה בשנת 2000, ובצו ביניים הורו השופטים למדינה לאפשר את שובם של המגורשים, עד הפסיקה בעניין. באפריל 2012 ניתנה תשובת המדינה, שהודיעה כי הצבא ערך כמה שינויים בתוכנית המקורית של שטח האש, וכי במקום פינוי והריסה של 12 כפרים הוא דורש את פינויים והריסתם של שמונה. בשל כך הורה בג"ץ לעותרים למחוק את עתירותיהם. שתי עתירות חדשות הוגשו בתחילת 2013, והן שנידונו כעת.

בית המשפט קיבל גם את טענת המדינה כי יש לדחות את העתירות על הסף משום שהעתירות הראשונות בנושא הוגשו ב-1997, למרות שההכרזה הראשונה על האזור כשטח אש התרחשה בשנות השמונים. עוד אמרו השופטים כי על העתירות להידחות משום שהעותרים לא הציגו מסמך שמראה שיש להם זכויות קנייניות בשטח האש, וכי הם המשיכו בבנייה בשטח אף שהוצאו להם צווי פינוי. השופט מינץ כתב כי טענת העותרים שלפיה הבנייה היתה כורח המציאות "מקוממת". לדבריו, העובדה שהיה צו ביניים במקום שלא אפשר לגרשם אין משמעה שמותר היה להם לבנות בשטח.

בית המשפט דחה גם את בקשתה של מועצת מסאפר יטא להצטרף להליך כידידת בית המשפט. השופט מינץ כתב בפסק דינו כי טענת האפליה בין מסאפר יטא לבין ההתנחלות סוסיא הסמוכה אליה אינה עניינית. הוא גם דחה את טענתם של העותרים כי ההכרזה על שטח האש נעשתה משיקולים זרים, וקיבל את עמדת הצבא שלפיה השטח חיוני לצרכיו.

ב-2020 הוצג בפני בית המשפט פרוטוקול ישיבה של הוועדה להתיישבות, המשותפת לממשלה ולהסתדרות הציונית העולמית, מ-12 ביולי 1981. יו"ר הוועדה, שר החקלאות דאז אריאל שרון, הציע לצבא "לסגור שטחי אימונים נוספים בגבול שבשיפולי הרי חברון למדבר יהודה" - כלומר מסאפר יטא - כדי לעצור את "התפשטות ערביי ההר הכפריים בגב ההר לכיוון המדבר, ולשמור על אותם שטחים בידינו". השופט מינץ התייחס למסמך ואמר כי לא התרשם ממנו וכי הדברים הנאמרים בו כלליים ומנותקים מההקשר.

לבסוף, אמר השופט מינץ, המדינה הציעה לעותרים במהלך הדיונים מתווה שבמסגרתו הם יתפנו משטח האש בזמן האימונים ויתאפשר להם להיכנס אליו לצרכי חקלאות בסופי שבוע ובחגים. בהתבסס על כך, הוא קבע כי המדינה לוקחת בחשבון את צרכי החקלאות שלהם.

ראש מועצת הכפרים במסאפר יטא, נדאל יונס מסר בתגובה לפסיקה כי מדובר ב"החלטה אידיאולוגית ואין לה דבר עם הצדק, זו החלטה קשה מאוד ונתנו אותה באמצע הלילה". לדבריו, "התחושות פה קשות, היו מי שאמרו מלכתחילה שאין תקווה בבית המשפט הישראלי - והם צדקו".

מהאגודה לזכויות האזרח נמסר בתגובה: "באישון לילה וללא התראה פורסם אתמול פסק דין חריג וחמור ביותר בהשלכותיו, שמכשיר גירוש של כאלף נשים, גברים, ילדים וקשישים פלסטינים מאזור מסאפר יטא בדרום הר חברון. זאת לאחר 22 שנים שתושבי המקום מנהלים מאבק משפטי בבג"ץ נגד צווי הפינוי שהוציא הצבא". באגודה ציינו כי בג"ץ "מאשר הותרת משפחות שלמות, על ילדיהן וזקניהן ללא קורת גג".

מדובר צה״ל נמסר בתגובה לפסיקה כי "בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה במלואה וקבע כי העותרים אינם תושבי קבע בשטח, וכי בעת ההכרזה על האזור כשטח אש, לא התגוררו תושבי קבע במרחב". י

להצטרפות למאבק להצלת מסאפר יטא לחצו כאן

https://savemasaferyatta.com/%d7%94%d7%a6%d7%98%d7%a8%d7%a4%d7%95-%d7%9c%d7%9e%d7%90%d7%91%d7%a7/ > >