|
|
||
תכנית המאה והסיפוח שאך זה הוכרזו נכנסו למגירה עד אחרי הבחירות, אבל לא ניתן להתעלם מכך שחפירות ארכיאולוגיות ואתרי עתיקות קודשו על ידי האמריקאים. בפרק על ירושלים העוסק בחשיבותה של העיר לשלוש הדתות מופיעה רשימה של אתרים קדושים לכאורה. עיון ברשימה מגלה כי חלק מהאתרים מעולם לא היו כאלה. חלקם כמו הרחוב המדורג אשר נחפר בסילואן הם אתרי עתיקות וחלקם, כמו בית הכנסת החורבה, הם מבנים היסטוריים שבינם לבין קדושה אין דבר וחצי דבר. יש מי שיטען שמדובר בחוסר רצינות וראייה פשטנית אשר מאפיינים את התכנית והממשל ויש מי שיגיד שמדובר בתפיסה משיחית שמכניסה אספקטים דתיים אל תוך המדיניות האמריקאית. כך או כך, התכנית האמריקאית מבקשת להצעיד את כולנו בשביל אותו סימנו בעשרים השנים האחרונות עמותות המתנחלים. ההגיון של התכנית קובע כי מאחר וירושלים זרועה באתרים קדושים וישראל שומרת עליהם באופן מיטבי למען כולם, צריך האגן ההיסטורי להישאר תחת ריבונותה. קביעה מוזרה בהתחשב בכך שבאופן רשמי לא הכירה ישראל באתרים הקדושים לנוצרים או מוסלמים בארץ כאתרים קדושים ואף ניסיונות חקיקה להקים רשות לפיתוח מקומות קדושים למוסלמים נכשלו (עוד על כך ניתן לקרוא בדוח שלנו מקומות קדושים יותר וקדדשים פחות בישראל). אבל גם אם נחיל את הנחת היסוד של מנסחי תוכנית טראמפ על אתרי מורשת, נמצא כי בעשרים השנים האחרונות קיימת האדרה של הנרטיב היהודי באמצעות חפירות ארכיאולוגיות ופיתוח תיירותי. לעומת זאת, למיטב ידיעתנו, לא נעשה בעיר אף פרויקט לחיזוק הקשר של הנצרות או האיסלם אליה. נדמה כי יותר מאשר רשימת האתרים מעידה על קדושת העיר, היא מעידה עד כמה מסוכן שהעיר תישאר בריבונות של צד אחד המעוניין להעצים את הקשר הדתי שלו אליה. בניוזלטר הזה נציג כמה מהדוגמאות האקטואליות של מדיניות זו ומחיריה. עוד על כך והתייחסות מפורטת לאתרים בנייר העמדה 'התקדשות אתרים ארכיאולוגים ועתיקים בתוכנית השלום של טראמפ' העליון בפסיקה שהקדימה את זמנה: לסגור שטחים ציבוריים בסילואן כדי להימנע מפגיעה בשבתות וחגי ישראל בסילואן לפני כחודש דחה בג"צ את העתירה שלנו נגד השתלטות עמותת המתנחלים אלע"ד המפעילה את הגן הלאומי 'עיר דוד' ורשות הטבע והגנים על שטחים ציבוריים בסילואן. חלקים נרחבים מהגן הלאומי שבלב סילואן, הם שטחים ציבוריים בשכונה שסובלת ממחסור כרוני בשטחים כאלה. בשנת 2015 הציבה עמותת אלע"ד שערים וסגרה שטחים ציבוריים אשר היו פתוחים באופן רצוף לפחות מאז שלטון המנדט הבריטי. השערים שנסגרים בסוף שעות הפעילות של הגן הלאומי מונעים את המעבר הקיים בין שני חלקי השכונה דרכו. מאחר ועמותת אלע"ד שומרת שבת, האתר והמעבר סגורים בשבתות ובחגי ישראל. בעקבות סגירת השערים עתרנו לבג"ץ באמצעות עו"ד איתי מק. במהלך המשפט שאל בג"ץ מדוע בעצם האתר אינו פועל בשבתות וחגים כמו גנים לאומיים אחרים. לאחר משפט שנמשך ארבע שנים קבע לאחרונה בית המשפט העליון כי: "מדובר בפגיעה מידתית וסבירה" ופסל את האפשרות שהעלה שהאתר יעבוד כמו כל הגנים הלאומיים בשבת בטענה כי הפעלה כזו "תפגע ברגשות הציבור". קשה להתעלם מהעובדה שהפסיקה פועלת לפי אותו הגיון של תכנית טראמפ שמטשטשת את ההבדלים בין אתר קדוש, היסטורי ולאומי, אבל מאשררת את ההיררכיה שנוצרת בין אתרים אלה לבין זכויות התושבים הפלסטינים. מבחינה זו הפסיקה הקדימה את זמנה בשבועיים. השטח ירוק הקו פוליטי - דו"ח חדש על השטחים הפתוחים לאורך הקו הירוק בשל מיקומם בגבול בין מזרח למערב, הירושלמים ממעטים לבקר בשטחים הפתוחים לאורך הקו הירוק. מה שהחל לפני עשור כתהליך איטי של נוכחות של עמותת אלע"ד באתרים ספציפיים והשתלטות עליהם באמצעות פיתוח וניהול של אתרי התיירות באזורים אלה, התפתח בשנים האחרונות למיזם מסיבי ואינטנסיבי. עיקר המאמצים מופנים לגיא בן הינום וליער השלום, שם מתוכננים כמה מיזמים שייפגעו באופיו ויופיו המיוחד של האיזור. בין המיזמים גשר תלוי באורך כ 200 מ' אשר יעבור מעל הואדי מהר ציון ועד אבו תור, היישר לבית הקפה של עמותת אלע"ד בשכונה, שיחד עם הרכבל המתוכנן לעיר העתיקה יפגעו בקו הרקיע של הואדי. ביער השלום מתוכננת האומגה הגדולה במזרח התיכון באורך של כ 800 מטר מטיילת ארמון הנציב ועד מתחם התיירות של אלע"ד ביער השלום. בעקבות התנגדות של קק"ל שינתה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את ייעוד השטח כך שהוא כבר אינו יער. מיזמים אלו מעידים שלא הסביבה או הארכיאולוגיה, עומדים בראש מעייניהם של הגופים הממשלתיים, אלא אינטרסים פוליטיים ומדיניות למחוק את הקו הירוק והם האמצעים המשרתים את המטרה. לדוח המלא לחצו כאן תושבי ואדי חילווה – תכננו את הרכבל לעיר העתיקה מעל ראשינו https://mail.google.com/mail/u/0/#sent/KtbxLrjZrWdBRkTMRTxtTHJxdBrNBDmhnq?projector=1 גיא בין הינום לא עבר פיתוח מודרני ובמובנים רבים נשאר כשהיה לאורך אלפי השנים האחרונות. מעל הגיא צפוי לעבור הרכבל לעיר העתיקה אשר יחבר בין מערבה של העיר למזרחה ויוביל את התיירים ואת הישראלים היישר לעיר דוד. באמצעות רשת של מנהרות תת קרקעיות יתחבר האתר עם שורה של אתרים יהודיים אחרים וישנה את האופי בו מסופר סיפורו של האיזור. גם כאן את המחיר של הנגשת וחיבור האתרים ישלמו התושבים הפלסטינים שהרכבל יעבור מטרים ספורים מעל ראשם וסוחרי העיר העתיקה אשר יאבדו לקוחות אשר יגיעו לאיזור באמצעות הרכבל במקום להגיע ברגל מהעיר העתיקה. השבוע עתרו חמישים וחמש משפחות מואדי חילווה יחד עם כעשרים סוחרים מהעיר העתיקה באמצעות עוה"ד סמי ארשיד נגד תכנית הרכבל. בעתירה טענו כי שטחים פרטיים יופקעו ויכולתם לעשות שימושים נוספים בקרקע בעתיד תיפגע וכי חוקר הוועדה לתשתיות לאומיות ששמע את השגותיהם הסכים כי בניגוד לנהלים לא התקיים שיתוף ציבור, במקום זאת הציע שיתייעצו עמם בשלב היתרי הבנייה, הרבה אחרי שהתכנית קיבלה את צורתה הסופית. סוחרי העיר העתיקה הם חלק מהפסיפס הייחודי של העיר העתיקה ואופייה. הפגיעה הצפויה בסוחרים מראה פעם נוספת שלתכנית אין הגיון תיירותי והיא רק מעטפה בדרך למימוש מטרה שונה לגמרי – שינוי אופיו של האיזור. איזה מלך הדוד הזה הנשיא טראמפ הציג תכנית שיוצאת מנקודה דתית מפרידה, אבל בכל הנוגע לשלוש הדתות המונותיאיסטיות הגדולות רב המחבר על המפריד. הנה סרטון שיכול לעזור לכם לראות איך אפשר להסתכל על האיזור מנקודת מבט מחברת במקום מרחיקה. אגב, באתר "הקדוש" עיר דוד אין סיכוי שתשמעו הסבר כזה. |
|
|
|
|
