היום (חמישי) ייערך המפגש החצי שנתי של ועידת המדינות התורמות. בדו"ח שפרסם לקראת הכינוס, שיתקיים הפעם בניו יורק, במקביל לדיוני העצרת הכללית של האו"ם, מזהיר הבנק העולמי, בין היתר, מפני ההשלכות החמורות של הסגר שישראל מטילה על רצועת עזה מאז 2007, ומביע חשש כי קרובה התמוטטות הכלכלה ברצועה. לשיעור האבטלה חסר התקדים, מעל 53 אחוזים – מעל 70 אחוזים בקרב צעירים וכ-80 אחוזים בקרב נשים – התווספו לאחרונה משבר מזומנים, בין היתר כתוצאה מסנקציות כלכליות שמטילה על הרצועה הרשות הפלסטינית. ביטול התמיכה של ארה"ב בסוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) פוגע דרמטית באוכלוסיות החלשות ויגרום לגל פיטורים ברצועה.

אלה מצטרפים למצב המדורדר ממילא של תשתיות המים, החשמל, התברואה ומערכת הבריאות בכללותה. כפי שהתריע גישה בשנים האחרונות, תפקודן של התשתיות, המאוד חסרות, נמצא בסכנה מתמדת. שיפור לא נראה באופק והסכנה התברואתית והאקולוגית ממשית ומידית. בכינוסים קודמים של ועידת המדינות התורמות ישראל התחייבה לקדם תוכניות ל"שיקום הומניטרי" של הרצועה, אולם היא ממשיכה להתעלם מחובותיה ומאחריותה למצבה האנוש של האוכלוסייה בעזה.

הבנק העולמי מבהיר כי את המצב הכלכלי הנוכחי כבר לא יצילו הזרמות כספים, וכי נדרשים מהלכים רחבים יותר, שיביאו לצמיחה, בעיקר עוד מקומות עבודה. אלה קיימים כבר עכשיו בישראל. ככלל, ההידרדרות היא תוצאה של החלטות פוליטיות של כל הגורמים המעורבים באזור – הרשויות ברמאללה ובעזה, מצרים, הקהילה הבינלאומית על פלגיה, וישראל – המתבצעות על גבם של שני מיליון תושבי הרצועה, ופוגעות פגיעה חמורה, יומיומית, בזכויותיהם ובסיכוייהם לחיים תקינים.

אסור שתושבי הרצועה ישמשו קלפי מיקוח פוליטיים של מי מבעלי האינטרסים. על כל הצדדים לחרוג ממאמצים למנוע אסון ולפעול יחד לעתיד ראוי והוגן לכלל תושבי האזור.

תנאי יסוד להתנעת הכלכלה בעזה הוא, בראש ובראשונה, הסרת המגבלות הגורפות של ישראל על תנועת אנשים וסחורות מהרצועה ואליה, מגבלות, נזכיר, שאינן בינן לבין שיקולים ביטחוניים כל קשר. בלי הפריטים הנחוצים לבניית התשתיות, בלי שיווק וייצוא של סחורות, בלי בנייה ושיקום של תעשיות וענפים כלכליים כמו חקלאות ודיג, וללא הסרת מגבלות התנועה על אנשי עסקים, הייטקיסטים, סטודנטים, עובדים בחברה אזרחית ועוד, לא תיתכן כלכלה תקינה ולא ייתכן פיתוח בר-קיימא.

המלצות גישה להחלטות שניתן לקבל לאלתר כדי להניע מהלכים לשיפור בכלכלה ובתנאים ההומניטריים:

· יש לבטל מגבלות תנועה גורפות ולאפשר תנועה של אנשים וסחורות בין רצועת עזה לגדה המערבית לחו"ל, כמפורט להלן, בכפוף לבדיקות ביטחוניות פרטניות, בלבד.

· יש לשים קץ למדיניות הבידול, שמטרתה ניתוק בין חלקי הטריטוריה הפלסטינית, ולאפשר לפלסטינים לנוע בין רצועת עזה לגדה המערבית, ולצאת לחו"ל דרך מעבר ארז, בהתאם לצרכיהם האישיים – פרנסה, השכלה והכשרה, שמירה על קשרי משפחה, ועוד.

· יש לאפשר תנועה של סחורות מעזה לישראל ולגדה המערבית.

· יש לאפשר כניסה לרצועה של חומרי בנייה, חומרי גלם ותשומות אחרות הנחוצות לתעשייה.

· יש להנפיק לעובדים היתרי כניסה לישראל. גורמים ישראליים דנים כבר שנים באפשרות של הקצבת מכסה של 5,000 או 6,000 היתרי עובד. לפני שישראל עצרה כניסת פועלים מהרצועה, ב-2006, למעלה מ-26 אלף עובדים מעזה נכנסו לישראל על בסיס יומי.

· על ישראל לאפשר תנועה גם למי שעוסקים ועוסקות ביבוא ויצוא בהיקפים קטנים.

· על ישראל לאפשר לדייגים להתרחק מהחוף למרחקים שישפרו את יכולתם להתפרנס, הרבה מעבר למגבלה הנוכחית.

· על ישראל לקחת חלק בפתרון משבר החשמל המתמשך ברצועה, כפי שכבר התחייבה לא פעם, גם בכינוסים האחרונים של הוועידה.

נעה גלילי

רכזת פעילות ציבורית

גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע

טל: 03-6244120 שלוחה 103

פקס: 03-6244130

www.gisha.org

Noa Galili

Public Advocacy Coordinator

Gisha – Legal Center for Freedom of Movement

Tel: +972-3-6244120 Ext. 103

Fax: +972-3-6244130

www.gisha.org

*לפי דרישת החוק, גישה גאה לציין כי כתוצאה משיתוף פעולה עם מדינות ידידותיות וארגונים בינלאומיים שמקדמים זכויות אדם, רוב המימון לפעילותנו מגיע מ"ישויות מדיניות זרות".