אבו מאזן מתנגד לחרם על מדינת ישראל, קורא לחרם על מוצרי ההתנחלויות בלבד הדברים נאמרו במסיבת עיתונאים בדרום אפריקה בג"צ ידון בקרוב בערעור גוש שלום על "חוק החרם" שנועד לנוע קריאות לחרם על ההתנחלויות

נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) הצהיר כי הוא מתנגד להטלת חרם על מדינת ישראל, אך כן קורא לחרם נגד ההתנחלויות בשטחים הכבושים. הדברים נאמרו במסיבת עיתונאים שקיים עבאס בדרום אפריקה, לשם הגיע לרגל הלוויתו של נלסון מנדלה. "לא, אנו איננו קוראים לחרם על ישראל, אך אנו מבקשים מכולם להחרים את מוצרי ההתנחלויות. זה מפני שההתנחלויות הקומו על אדמתנו. הן בלתי חוקיות. הישראלים צריכים קודם כל להפסיק לבנות בשטחים שלנו, הם צריכים להפסיק כל פעילות על אדמתנו. אולם אנו איננו מבקשים מאף אחד להחרים את ישראל עצמה. יש לנו יחסים עם ישראל, יש לנו הסכם של הכרה הדדית עמה".

בדבריו האחרונים התיחס עבאס להסכם אוסלו הראשון, עליו חתמו יאסר ערפאת ויצחק רבין בספטמבר 1993 ובו נאמר בין השאר "ממשלת ישראל ואש"ף המייצג את העם הפלסטיני מסכימים כי הגיעה העת לשים קץ לעשרות שנים של עימות וסכסוך, ומכירים הדדית בזכויותיהם הלגיטימיות והפוליטיות". עם כל תהפוכות עשרים השנה האחרונות נשארו אש"ף והרשות הפלסטינית מחויבים לנוסח זה.

אתר "האינתיפאדה האלקטרונית" המופעל בשיקאגו בידי פלסטינים בעלי אזרחות אמריקאית, תקף בחריפות את עבאס על דבריו בדרום אפריקה כנגד חרם כולל על ישראל והאשימו אותו ב"כניעה וחנפנות לישראל". אולם הנשיא עבאס סרב לשנות את עמדתו בנושא.

העמדה שהביע מחמוד עבאס בהצהרתו האחרונה דומה לעמדה שהביעה תנועת גוש שלום במהלך שנים רבות של פעילות. מאז 1996 קרא גוש שלום לאזרחי ישראל להימנע מרכישת מוצרים שמקורם בהתנחלויות מעבר לקו הירוק, בכדי שלא לממן בכספם את מפעל ההתנחלות. לצורך כך חילקו פעילי גוש שלום בפתחי סופרמרקטים רשימות מפורטות של מוצרים מההתנחלויות המוצעים לצרכנים הישראלים. במקביל, במפגשים של אנשי גוש שלום עם פעילי שלום וזכויות אדם מחו"ל קראו להם פעילי התנועה לפעול בדומה, להחרים מוצרי התנחלויות המגיעים לארצותיהם ובכך להראות שהם מקבלים את מדינת ישראל בתוך גבולותיה הבינלאומיים המוכרים אך מתנגדים להמשך שלטונה בשטחים שנכבשו ב-1967. עמדה כזאת הביעו אנשי גוש שלום גם במפגשים עם נציגי האיחוד האירופי, הן בביקוריהם בארץ והן במפגשים במטה האיחוד בבריסל ובבירות אירופיות שונות. בשנים האחרונות אכן אימץ האיחוד האירופי מדיניות רשמית בנוסח זה.

בשנת 2011 העביר הרוב הימני בכנסת הקודמת את "חוק החרם" אשר מאפשר הגשת תביעות נזיקין בסכומים גדולים נגד מי שקורא לחרם על מוצרי ההתנחלויות. בפועל, עד היום לא הוגשו תביעות כאלה נגד "גוש שלום" או נגד ארגונים אחרים שקראו לחרם על ההתנחלויות, כמו "שלום עכשיו" וארגון מס"ד בראשותו של נפתלי רז. למרות זאת, "חוק החרם" ממשיך להיות תלוי כחרב מעל צוורם של ארגוני השלום בישראל.

ביום 16 לפברואר 2014 ידון הרכב מיוחד של תשעה שופטי בג"צ בראשותו של הנשיא אשר גרוניס בעתירה שהגישו גוש שלום וח"כ לשעבר אורי אבנרי, באמצעות עו"ד גבי לסקי, בדרישה לבטל את "חוק החרם" שמהווה םגיעה חמורה בחופש הביטוי וחופש ההתארגנות והפעילות הפוליטית בישראל. כמו כן ידונו באותו תאריך עתירות נוספות שהגישו אישים וגופים אחרים באותו נושא. ההרכב הנרחב שנקבע לדון בעתירות נגד חוק החרם מעיד כי שופטי בג"צ מחשיבים את הנושא כבעיה חוקתית המעלה סוגיות עקרוניות חשובות.