בתשובתה האחרונה לבג"ץ בעתירת אורי אבנרי, גוש שלום ואחרים נגד חוקיותו של "חוק החרם" (בג"צ 5239/11), הודתה פרקליטות המדינה כי בחוק שחוקקה הכנסת ישנן "בעיות חוקתיות".

לפני מספר חודשים קיים בג"צ דיון ראשוני בעתירות שהוגשו נגד "חוק החרם", ובסיומו הוצא צו על תנאי. במסמך שהוגש השבוע לבית המשפט בתגובה לצו זה מודה פרקליטות המדינה כי בחוק שחוקקה הכנסת ישנן "בעיות חוקתיות". (למעשה, לפני חקיקת החוק פנה היועץ המשפטי לכנסת אל יוזמי החוק וביקש לשווא שימשכו את הצעתם). אולם לטענתה של הפרקליטות הנושא עדיין אינו "בשל" לבג"צ שכן המתנחלים טרם הגישו כל תביעה אזרחית שהיא נגד הקוראים להחרים את מוצריהם, ולכן יש לחכות עד שתוגש תביעה כזאת ולבדוק את מה שיפסוק בה בית המשפט הנמוך יותר.

"נוצר כאן מצב של מלכוד 22: המתנחלים בינתיים לא מגישים תביעות, אבל עומד לרשותם החוק בו יכול כל מפעל התנחלותי לדרוש 30,000 ש"ח פיצויים בלי הוכחת נזק, חוק הפוגע פגיעה אנושה בחופש הביטוי של המתנגדים להתנחלויות.", אמר דובר גוש שלום אדם קלר. "יכולים גם מאה מפעלים להגיע תביעות ולדרוש מארגון קטן הנזון מתרומות צנועות סך של שלושה מליון שקל, לרוקן לחלוטין את קופתו וגם להשאירו עם חובות כבדים וללא יכולת לתפקד. גם מבלי שיוגשו תביעות. בפועל, החוק תולה תולה חרב מתהפכת מעל ראשו של מחנה השלום הישראלי ויוצר הרתעה כנגד השימוש במסע חרם אזרחי, שהוא מכשיר דמוקרטי מקובל וחיוני במאבקים פוליטיים בעולם. זכותם של אזרחי ישראל המתנגדים להתנחלויות שלא לממן בכספם את ההתנחלויות. זכותם לעשות זאת לא רק באופן פרטי אלא במסע פומבי ומאורגן, וזכותם שיעמוד לרשותם כלב שמירה שיציין עבורם איזה מוצרים על מדפי הסופרמרקט השכונתי באים מן ההתנחלויות – בדיוק כמו שלאזרחים שומרי מצוות הזכות לכלב שמירה רבני שיודיע להם איזה מזון כשר ואיזה לא. אנו מקווים כי בקרוב תגיע העתירה לדיון והכרעה וכי שופטי בג"צ יסירו את הכתם המכוער הזה מספרי החוקים שלנו".

עו"ד גבי לסקי, המייצגת את תנועת גוש שלום בעתירה, אמרה: “חוק החרם מהווה שימוש לרעה ברוב הפרלמנטרי לצורך השתקת ביקורת פוליטית על הנושא השרוי במחלוקת העמוקה ביותר בחברה הישראלית. למנוע מפעילים המתנגדים לכיבוש להצביע על תוצרי הכיבוש היא פגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי ומרדד את השיח הפוליטי והביקורתי.”

"השבוע הזה מלאו 46 שנה לשלטון הכיבוש הישראלי על הפלסטינים, יותר מ70% כלל תולדות המדינה. בדיוק השבוע הזה פרסמה פרקליטות המדינה כתב הגנה על חוק בלתי דמוקרטי המבטא את פלישת הכיבוש הממאיר לחיינו" מוסיף אדם קלר, דובר גוש שלום. "במסמך שהוגש לבית המשפט העליון הביאו הפרקליטים אוסף של טיעונים מלומדים ומפולפלים כדי להגן על חוק אשר קובע כי דין ההתנחלויות כדין מדינת ישראל וכל הקורא לחרם על מוצרי ההתנחלויות כמוהו כמי שקורא לחרם על מדינת ישראל. זאת בדיוק כאשר טובי ידידיה של מדינת ישראל מביעים התנגדות חריפה למפעל ההתנחלויות, בזמן שבאירופה דנים ברצינות בסימון מוצרי ההתנחלויות שחודרים לשוק האירופי והדגשת ההבדל בינם לבין תוצרת ישראל,. לכל מי שעיניו בראשו צריך להיות ברור כי 'חוק החרם', המטשטש את ההבדל בין תוצרת ישראל ותוצרת ההתנחלויות, מאיים לנסר את הענף עליו יושבת כלכלת היצוא של מדינת ישראל".

רקע לעתירה - בג"צ 5239/11

תנועת גוש שלום, אשר הייתה הראשונה לארגן חרם על מוצרי התנחלויות עוד בשנות התשעים של המאה הקודמת, הגישה את עתירתה לבג"צ כנגד חוק החרם למחרת אישורו במליאת הכנסת, באמצעות עורכי הדין גבי לסקי ונרי רמתי. בהמשך הצטרפו עותרים נוספים, ביניהם האגודה לזכויות האזרח, ארגון עדאלה, ח"כ אחמד טיבי, קואליצית נשים לשלום וקבוצת אזרחים בראשות עו"ד עדי ברקאי.

בעתירת גוש שלום נטען כי "חוק החרם הינו חוק בלתי חוקתי ואנטי דמוקרטי, באשר הוא פוגע פגיעה קשה בזכות לחופש הביטוי, בזכות לשוויון ובזכות לחופש העיסוק שהן זכויות יסוד של אזרחי מדינת ישראל" (סעיף 7) וכי הפגיעה בזכויות הללו איננה מידתית.

בעתירה מוצגת הטענה, לפיה החרם הוא כלי לגיטימי בשיח הדמוקרטי, אשר אין להגבילו. לשם כך מועלות דוגמאות שונות, החל מהחרם של דתיים וחרדים על מסעדות שאינן כשרות, וכלה בחרם הקוטג'. זאת, לצד דוגמאות היסטוריות לחרמות שהובילו לשינוי פוליטי ותודעתי, כגון: החרם הכלכלי שהטיל הקונגרס היהודי של ארה"ב על גרמניה הנאצית בשנת 1933; החרם אשר הטיל מהטמה גאנדי על מוצרים בריטים; חרמות הקהילה האפרו-אמריקאית בארה"ב בשנות ה- 60 כנגד ההפרדה הגזעית, ועוד. על כן, נטען בעתירה כי החוק פוגע בעקרון השוויון, שכן הוא מיועד לפגוע בזכותם של מתנגדי הכיבוש להפעיל חרם אידיאולוגי, בעת שחרמות אחרות על בסיס אידיאולוגי ימשיכו ללא מפריע, כגון: חרם על אמנים שלא שירתו בצה"ל, זמרים בני הקהילה הגאה, או מפעלים שאינם שומרי שבת.

לפרטים: אדם קלר 054-2340749 adam@gush-shalom.org