עדכון 5.12.2012

אירוע כזה לא נראה כל יום באולמות בית המשפט העליון בירושלים.

לפני שנה וחצי העביר הרוב הימני בכנסת ישראל את "חוק החרם", אשר אמור להיות מכוון כנגד חרן על ישראל אך כבדרך אגב מגדיר כי חרם על ההתנחלויות הינו חרם על ישראל. התוצאה הישירה היא שהחוק אוסר על אזרחים ישראלים לקרוא לחרם על מוצרים שיוצרו בהתנחלויות בשטחים הכבושים, אך אינו אוסר שום קריאה אחרת לחרם. מותר להטיל חרם צרכנים, מותר להטיל חרם מסיבות דתיות של כשרות, או בגלל תנאי העסקה של עובדים, או בשל צמחונות והגנה על בעלי חיים. בחוק הישראלי אין אפילו שום איסור על חרם גזעני מוצהר, המכוון במפורש נגד בני קבוצה אתנית בשל השתייכותם לקבוצה הזאת. כל סוגי החרם מותרים וכשרים למהדרין בחוק הישראלי. יוצאים מהכלל הזה אך ורק אזרחים ישראלים קוראים לחרם על התנחלויות – התנחלויות שהוקמו בשטח כבוש תוך הפרת החוק הבינלאומי ובמטרה מוצהרת למנוע מהפלסטינים להקים מדינה. הם ורק הם חשופים לתביעות נזיקין כבדות מצד המתנחלים ותומכיהם.

כמה וכמה עתירות הוגשו כנגד החוק הזה – על ידי גוש שלום שאני דוברו, על ידי ח"כ אחמד טיבי, על ידי האגודה לזכויות האזרח, ארגון עדאללה וקואליצית הנשים לשלום ותנועת היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית בישראל ועוד ארגונים ואישים רבים ושונים. שופטי בג"צ לא מיהרו להרים את תפוח האדמה הלוהט הזה. לקח להם שנה וחצי לקבוע דיון מקדמי וראשוני בעתירות. השבוע הזה התקיים הדיון.

עורכי הדין של העותרים דיברו בזה אחר זה, ציינו באזני השופטים כי מדובר בחוק בלתי חוקתי בעליל, חוק אנטי-דמוקרטי הפוגע פגיעה חמורה בחופש הביטוי וחופש ההתארגנות הפוליטית של אזרחי ישראל. ואז הגיע תורו של היועץ המשפטי של הכנסת, עורך הדין אייל ינון, להתייצב מול השופטים ולהשיב לטענות ולגונן על החוק שחוקקה מרשתו, כנסת ישראל. רק שהתעוררה בעיה קטנה: עו"ד אייל ינון בעצמו מתנגד לחוק הזה, וכמו העותרים הוא רואה בו חוק בלתי חוקתי ואנטי דמוקרטי.

"לפני שנחקק החוק, דיברתי באריכות כמה וכמה פעמים עם חברי הכנסת שיזמו את החוק. כך עשו גם היועצים המשפטיים האחרים, נציג היועץ המשפטי לממשלה והיועצים המשפטיים של משרד החוץ ושל משרד המסחר והתעשייה. כולנו העמדנו אותם על הבעייתיות הגדולה בחוק הזה, עשינו ככל יכולתנו להכניס את החוק למסגרות חוקתיות. אבל חוות הדעת שלנו אינן מחייבות את חברי הכנסת והם העבירו את החוק ברוב קולות. לבית המשפט כאן יש סמכות לפסול את החלטתם, ליועצים משפטיים אין".

והשורה התחתונה: "בינתיים, אני מכהן כיועץ המשפטי של הכנסת, אני מחויב לייצג אותה ולהגן כמיטב יכולתי על ההחלטות שהיא קיבלה ברוב." הדילמה של היועץ לא ממש שכנעה את שלושת שופטי ההרכב. "בעצם, שלחו אותך לכאן בלי תחמושת" העיר השופט סלים ג'ובראן. לא שהשופט ג'ובראן עצמו ועמיתיו ממש ממהרים לקבל החלטה בנושא הטעון הזה. מתי תבוא ההחלטה? אולי בשבוע הבא, אולי רק בעוד שנה או שנתיים. אין לוח זמנים מחייב, ולא נראה שהם.

[הודעה לעיתונות 4.12.12]

"חרם על ההתנחלויות הוא פעולה פוליטית דמוקרטית ולגיטימית, ואין לאסור עליו"

5.12.2012 - דיון בבג"צ בעתירה שהגיש גוש שלום נגד "חוק החרם" אשר אוסר על קריאה לחרם על מוצרי ההתנחלויות. בראש ההרכב ישב נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס ועמו השופטים סלים ג'ובראן ואסתר חיות.

את גוש שלום מייצגים בעתירה עורכי הדין גבי לסקי, לימור גולדשטיין ונרי רמתי. הם יבקשו מבית המשפט להוציא צו על תנאי שיקפיא את תחולת החוק וימנע הגשת תביעות נגד מי שקוראים לחרם על ההתנחלויות, עד לסיום הדיון בעתירה, וכן יבקשו להעביר את העתירה להרכב רחב יותר של שופטים, בגלל חשיבותה העקרונית.

"חוק החרם" שהועבר בכנסת לפני כשנה וחצי מאפשר למתנחלים ותומכיהם להגיש תביעות נזיקין כבדות נגד כל מי שקורא לחרם על מוצרי ההתנחלויות. ח"כ זאב אלקין הציג את העברת החוק הזה כאחד מהשגיו העיקריים, בסרטון התעמולה שהפיץ לאחרונה במסגרת הפריימריס בליכוד. אולם בפועל, טרם הוגשה אפילו תביעה אחת כזאת.

תנועת גוש שלום יצאה בקריאה לחרם על ההתנחלויות כבר לפני כעשר שנים, ופרסמה רשימה מפורטת של מוצרי ההתנחלויות שאותם הקפידו פעיליה לעדכן באותה תקופה נשמעו נגד גוש שלום התבטאויות חריפות מצד מועצת יש"ע וחברי כנסת מהימין. דווקא לאחר קבלת החוק בכנסת פרסמו גורמים נוספים קריאות בפרופיל גבוה לחרם על ההתנחלויות, ביניהם "שלום עכשיו" שהקימה דף פייסבוק בכותרת "תתבעו אותי, אני מחרים את מוצרי ההתנחלויות". גם פעיל השלום נפתלי רז, עורך העיתון המקוון "על צד שמאל" ארגן עצומה עליה חתמו מאות אנשים ובה קריאה מפורשת לחרם על מוצרי ההתנחלויות. אולם המתנחלים ותומכיהם לא הרימו עד כה את הכפפה ולא הגישו שום תביעה על פי החוק.

"כנראה זה לא מקרה שאנשי הימין לא מגישים תביעות לפי חוק החרם ולא נכנסים בפתח הרחב שהחוק הזה פתח בפניהם. הם מבינים שניסיון לפגוע בארגוני השלום בכיסם יפעל לרעתם, וכי גם אם ינצחו בבית המשפט הם יפסידו בדעת הקהל" אומר אדם קלר, דובר גוש שלום. "בכל זאת, צריך למחוק מספר החוקים של מדינת ישראל את הכתם האנטי דמוקרטי הזה, פגיעה בחופש הביטוי וחופש הפעילות הפוליטית. אנשים וארגונים הסבורים שההתנחלויות הן בלתי חוקיות ובלתי מוסריות ומהוות איום חמור על עתידנו יש זכות מלאה שלא לממן את ההתנחלויות האלה מכספם על ידי קנית מוצריהן, ומי שמעוניינים להימנע מקנית מוצרי ההתנחלויות זכאים גם לעשות זאת בצורה פומבית ומאורגנת".

קלר הוסיף: "חוק החרם יצר מצב של אפליה בלתי נסבלת בחוק הישראלי. מותר לכל אחד להחרים כל אחד וכל דבר, ורק למתנחלים יש חסינות. מותר להחרים קוטג' ומוצרי צריכה אחרים כדי להוריד את מחירם, והחרם הזה זוכה לשבחים – ובצדק – כביטוי של מעורבות אזרחית. לצמחונים ואוהבי חיות מותר להחרים פרוות ומסעדות בשריות, וליהודים דתיים מותר להטיל חרם על מי שמוכר מזון לא כשר. לא רק שזה מותר, אלא הרבנות הראשית לישראל ורבנויות הערים משתמשות ביד רחבה בכספי ציבור כדי לפרסם מודעות ובהן שמות וכתובות של חנויות ומסעדות וקריאה לציבור שלא להיכנס לשם - וזאת במטרה מפורשת לפגוע בפרנסתם של הבעלים ולאלץ אותם לקבל כל דרישה של הממסד הדתי. כל סוגי החרם מותרים וכשרים לפי החוק - מלבד קריאה לחרם על ההתנחלויות. אנו מקווים ששופטי בג"צ יקבעו שזהו מצב של אפליה בוטה ובלתי סבירה מכל וכל, הפוגעת באושיות המשטר הדמוקרטי".

"הדיון הזה – שנקבע כבר מזמן – מתקיים בדיוק כאשר נושא ההתנחלויות עולה לראש הכותרות, לא רק בישראל אלא בעולם כולו. בדיוק עכשיו הוא גורם למשבר חמור בין מדינת ישראל לבין מדינות אירופה שבתמיכתן התפאר נתניהו רק לפני שבועיים. אולם בעצם, זה לא ממש מקרה. מאז 1967 ועד היום, נושא ההתנחלויות הוא שבמידה רבה קובע אם נחיה בשלום או במלחמה – ובכך קובע גם את התנאים הבסיסיים לכל מדיניות הכלכלית והחברתית, ואיזה משאבים יוכלו לעמוד לצורך זה."

לפרטים:

אדם קלר, דובר גוש שלום 054-2340749

עו"ד גבי לסקי 054-4418988

עו"ד נרי רמתי 050-8648854