בישיבה של משפט קרקעות הבדואים בפני השופטת שרה דוברת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע קיים עו"ד מיכאל ספרד חקירה נגדית של המומחית מטעם המדינה - פרופ' רות קרק מהאוניברסיטה העברית. פרופ' קרק, המתמחה בתחום הגיאוגרפיה ההיסטורית, כבר הגישה בעבר מספר רב של חוות דעת מומחה כנגד תביעות בעלות של תושבים בדואים בנגב, אולם עד עתה לא נתקלה בחקירה נגדית נוקבת. עו"ד ספרד מייצג את נורי אל עוקבי, פעיל זכויות הבדואים, בתביעה להחזרת בעלותו על שטחי אדמה באל-ערקיב שמצפון מערב לבאר שבע, שם נולד ומשם גורשו הוא ובני שבטו בשנת 1951.

כפי שאישרה לשאלתו של עו"ד ספרד, עמדתה העקרונית של פרופ' קרק היא כי במאה ה-19 לא היו קיימים בנגב (מלבד באזור החוף שלו, החופף לרצועת עזה של היום) ישובי קבע ולא התקיימה בו חקלאות, וכי התושבים הבדואים בו היו בבחינת נוודים חסרי מקום מגורים קבוע. על כן, נחשבות אדמות הנגב כאדמות "מוואת" לפי חוק הקרקעות העותמני משנת 1858, כלומר אדמות לא מעובדות וחסרות בעלות ולפיכך רכוש הסולטאן, וכיום הן שייכות לממשלת ישראל. בחקירתו של עו"ד ספרד נחשפה העובדה כי פרופ' קרק לא ראתה כל צורך, לפני גיבוש חוות דעת מומחה בנושא הבעלות על הקרקעות באל-ערקיב, לקיים סקר שטח בקרקעות נשוא חוות הדעת ולבחון ממצאים העשויים להעיד על המצב ששרר שם בתקופה העותמנית. כמו כן לא ראתה כל צורך להיפגש עם התושבים הבדואים עצמם שחיו בקרקעות ולשמוע את גירסתם ואת המסורת העניפה בעל פה, שהיא הדרך העיקרית להעברת מידע היסטורי בחברה הבדואית.

במקום זאת, בחרה פרופ' קרק להסתמך בעיקר על עדויותיהם של נוסעים אירופאים ואמריקאים שביקרו בנגב במהלך המאה ה-19. בחקירתו הנגדית ציין עו"ד ספרד בפני העדה כי חוקרים רבים בישראל ובעולם מטילים ספק באמינותם של נוסעים אלה, במיוחד לאור העובדה כי רבים מהם הגיעו לארץ מתוך מניעים דתיים נוצריים והתענינו יותר בעתיקות מתקופת התנ"ך מאשר בתושבים שחיו בנגב בזמן ביקורם, כי חלקם הפגינו דעה קדומה שלילית כנגד הבדואים, וכי תפיסתם מהו "מקום ישוב" ומהי "חקלאות" נגזרה מתפיסות אירופיות ולא כללה צורת חיים בדואית בה אנשים עוברים במחזוריות קבועה בין מיקום של חורף ומיקום של קיץ. כמו כן ציין עו"ד ספרד את העובדה כי רבים מהנוסעים המערביים עליהם הסתמכה פרופ' קרק כלל לא ביקרו בשטח נשוא התביעה ועל כן עדויותיהם בלתי רלוונטיות למשפט. מאידך ציין עו"ד ספרד כי חוות הדעת של פרופ' קרק התעלמה מעדותו של נוסע מערבי שכן ביקר באזור אל ערקיב כבר בשנת 1807 ומצא שם מאהל של כשבעים אוהלים של בני שבט עוקבי. לכך הגיבה פרופ' קרק "זה היה מאהל, לא ישוב. הם היו נוודים ואולי עזבו למחרת היום".

החקירה הנגדית תתחדש בפני השופטת שרה דוברת ביום חמישי הבא, 13 במאי, שעה 10.00 בבוקר בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

לפרטים: נורי אל עוקבי 0545-465556, חיה נח 052-4269011 אדם קלר 054-2340749