"קואליצית המים" הישראלית מברכת על דו"ח אמנסטי: "יש אפליה קשה ובוטה וגזל מים אדיר. לתושבי כפרים פלסטינים אין מים בברז ואילו למתנחלים יש מדשאות ירוקות וברכות שחיה"

"קואליצית המים", הכוללת ארגוני שלום ישראליים הנאבקים נגד הצמאת האוכלוסיה הפלסטינית בשטחים הכבושים, מברכת את ארגון אמנסטי אינטרנשיונל על הדו"ח המקיף שפרסם בנושא והפנית זרקור תשומת הלב הבינלאומית.

דו"ח אמנסטי חושף מציאות מביישת אשר אותה מנסה הממשלה להסתיר מאזרחי המדינה: מאז הכיבוש ב-1967 מדינת ישראל השתלטה על רוב מקורות המים בגדה המערבית, כאשר 80% משאיבת המים מנוצלים לטובת המתנחלים ולישראלים מעבר לקו הירוק ורק 20% מוקצים לאוכלוסיה הפלסטינית. באזורים רבים יש מצב בו לתושבים הפלסטינים אין מים בברזים, ואילו מעבר לגדרות ההתנחלויות הסמוכות הם יכולים לראות ממטרות מסתובבות על דשאים ירוקים וגם ברכות שחיה מלאות מתרחצים.

כל אזרח בישראל מקבל כל יום כמות מים פי ארבעה מזו שזוכה לה תושב פלסטיני. חלוקת המים שקבעה המדינה היא אכזרית ובלתי צודקת בעליל. המציאות של אפליה קשה ובוטה הונצחה בהסכמי אוסלו, אשר קבעו כי מרבית המים מן האקויפרים של הגדה המערבית ימשיכו לשמש לצרכיה של ישראל. נציגי הממשלה טוענים שישראל פועלת לפי ההסכמים, ופורמלית זה נכון – אך ההסכמים עצמם הם בלתי צודקים ומפלים בעליל, אשר משאירים את השליטה במים בידי ישראל ומעניקים לפלסטינים מכסות מצומצמות שרחוקות מלהספיק לצרכיהם המינימליים ביותר. המדובר בהסכמים שנחתמו כהליך זמני שנועד להתקיים לתקופת מעבר קצרה, ובהנחה כי עד שנת 1999 תקום מדינה פלסטינית שתשלוט בשטחה כולל משאבי המים. הנצחת המצב הזה לזמן בלתי מוגבל היא תופעה בלתי נסבלת שמהווה הפרת החוק הבינלאומי האוסר על מדינה כובשת להשתמש לצרכי אזרחיה במשאבים טבעיים של השטח הכבוש.

הארגונים הישראליים קיימו בחודשים האחרונים מספר פעולות מחאה בנושא, כולל משמרות מחאה מול משרדי רשות המים בתל אביב ושיירות מים אל אזורים בשטחים הכבושים בהם סובלים הפלסטינים במיוחד מן המדיניות הממשלתית. בין השאר התקיימה שיירה אל הכפר קרוואת בני זיד, שם ברבים מן הבתים אין מים בברזים מזה חצי שנה, כאשר מיכליות המים וכלי הרכב הישראליים כוסו בכרזות ושלטי מחאה בנוסח "לשבור את מצור המים!", "ישראל מצמיאה את הפלסטינים", "מים הם לא מותרות אלא זכות יסוד", "לכל אחד מגיע מים בברז", "חלוקת מים שוויונית עכשיו", "האם אתם הייתם מוכנים לחיות בלי מים בברז?". שיירת מים נוספת יצאה אל הכפרים הפלסטיניים בדרום הר חברון, שם לא מאפשרת המדינה לפלסטינים להתקין צנרת מים בכלל והם מתקיימים רק על הבאת מים במיכליות במחיר מופקע. במקרה זה ניסה הצבא לבלום את הגעת הפעילים הישראלים, אך הם הצליחו להכנס לשטח שהוכרז "שטח צבאי סגור" ולהעביר את המים לפלסטינים שנזקקו לו.

"אני שמח שמודעות הבינלאומית למצב הזה גוברת, ואני מקווה שזה יקשה על הממשלה להמשיך במדיניות המחפירה והנוראה" אומר יעקב מנור, מרכז קואליצית המים. "אנו נמשיך בפעולות מחאה, בחוצות ערי ישראל וגם בשטח, עד שיפסק המצב הבלתי נסבל של הצמאת התושבים הפלסטינים וגזל מקורות המים שלהם"

הארגונים השותפים לשיירת המחאה: אנרכיסטים נגד הגדר, אנשים ללא גבולות, בנק"י, בת שלום, גוש שלום, הוועד הישראלי נגד הריסת בתים, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית, תראבוט-התחברות, חד"ש, יש גבול, לוחמים לשלום, מחסום ווטש, מק"י, מר"צ, סדקה-רעות, פרופיל חדש, קואליציית נשים לשלום, רופאים למען זכויות אדם. שומרי משפט-רבנים למען זכויות אדם, תעאיוש-שותפות ערבית-יהודית