ארכיון מסמכים 

אין דמוקרטיה תחת כיבוש


התחלה חדשה

באין תיקווה לפיתרון, האלימות תמשיך להשתולל.

שני העמים ידרדרו זה את זה לתהום של הרס ושכול, והחיים יהפכו לגיהינום.

דרושה התחלה חדשה לפיתרון הסיכסוך, פיתרון שיאפשר סוף-סוף

לבני שני העמים לחיות חיים נורמליים, בשלום ובביטחון.

נאומו של הנשיא בוש לא תרם תרומה רבה לפיתרון הסיכסוך, אבל הוא הכיל מרכיב חיובי אחד, שעליו קיימת עכשיו הסכמה בין כל הצדדים - העם הפלסטיני עצמו, ישראל, ארצות-הברית, אירופה והאו"ם: ההצעה לקיום בחירות חופשיות בקרב הרשות הפלסטינית.

הנשיא בוש העמיד את הרעיון הזה בראש דרישותיו, ודבריו התקבלו בהתלהבות על-ידי ממשלת שרון ורוב הציבור הישראלי.

אם יינתן לכל התנועות הפלסטיניות להשתתף בבחירות, תהיה לכולן - ואפילו לחמאס - מוטיבציה חזקה להפסיק את הפיגועים, כדי לאפשר בחירות סדירות ולא לחבל בהן.

ניתן להבטיח זאת במשא-ומתן פנימי בין הרשות הפלסטינית וכל התנועות.

לכן אנחנו קוראים לממשלת ישראל לעשות לאלתר את כל הדרוש כדי לאפשר לעם הפלסטיני לבחור את הנהגתו בצורה חופשית והוגנת, בלי כפייה, לחץ ואיומים.

לשם כך דרושים התנאים הבאים:

חופש תנועה:

אי-אפשר לקיים בחירות חופשיות כאשר המועמדים והבוחרים אינם יכולים לנוע באופן חופשי בתוך הערים ומעיר לעיר.

חופש ההתאגדות:

אי-אפשר לקיים בחירות חופשיות כאשר נמנעת מהציבור האפשרות להתאסף באופן חופשי, להקים ולקיים תנועות פוליטיות ולנוע לשם כך ממקום למקום.

חופש הביטוי:

אי-אפשר לקיים בחירות חופשיות כאשר אין למועמדים ולבוחרים היכולת להשמיע את דיעותיהם, להתווכח עם הזולת ולנהל מערכת הסברה. לשם כך על הממשלה להורות לכוחות צה"ל לסגת מכל השטחים הפלסטיניים ולסלק את המחסומים, הסגרים ובכתרים בתוך הערים והכפרים וביניהם.

ירושלים:

לפי הסכמי אוסלו, תושבי ירושלים זכאים לבחור ולהיבחר למוסדות הרשות הפלסטינית, וזכות זו אכן מומשה בבחירות האחרונות. על הממשלה לעשות את כל הסידורים הדרושים לשם כך ולאפשר, בין השאר, למועמדים לנוע באופן חופשי בין ירושלים והשטחים הפלסטיניים ובתוך ירושלים המיזרחית עצמה, להקים גופים ולנהל הסברה.

מעבר בטוח:

לצורכי הבחירות, הגדה המערבית ורצועת עזה הן יחידה אחת. לכן יש לפתוח מעברים בטוחים בין הרצועה והגדה, כפי שהתחייבנו בהסכם אוסלו.

תקופת המעבר:

מובן מאליו שעד לבחירות וכניסת הנשיא הנבחר והמועצה המחוקקת החדשה לתפקידם, צריכים המוסדות הנבחרים הקיימים – היושב-ראש יאסר ערפאת והמועצה המחוקקת המוכחית - להמשיך ולמלא את תפקידם, והם הכתובת החוקית היחידה לכל עניין.

הנשיא הנבחר:

בבחירות דמוקרטיות חופשיות צריך שתהיה לכל אזרח ואזרחית הזכות להציג את מועמדותם לכל תפקיד, ומובן מאליו שזה חל גם על האזרח יאסר ערפאת. אם ייבחר ערפאת מחדש לתפקיד היושב-ראש, יהיה הוא הכתובת החוקית היחידה בכל משא-ומתן לשלום. אנחנו קוראים לממשלת ישראל להכריז כבר עכשיו קבל עם ועולם שהיא תכבד את רצונו של העם הפלסטיני, כפי שיתבטא בבחירות הדמוקרטיות והחופשיות, ותנהל משא-ומתן עם המנהיג שייבחר – יהיה אשר יהיה.

פיקוח בינלאומי:

כדי להבטיח שהבחירות תהיינה חופשיות ונקיות מכל רבב של כפייה, לחץ ואיומים, דרוש פיקוח בינלאומי אמין וניטרלי, מהסוג שפעל בבחירות האחרונות, כאשר עמד בראשו הנשיא-לשעבר ג'ימי קארטר. גם הפעם, ראוי שתעמוד בראש מנגנון הפיקוח אישיות בינלאומית אמינה, בעלת מעמד מוסרי מוכר, כגון נלסון מנדלה, הבישוף טוטו או ג'ימי קארטר.

כוח בינלאומי:

כדי להבטיח את הביטחון, מן הראוי שכוח-שלום בינלאומי יתפרס בשטחים הפלסטיניים, אחרי נסיגת כוחות צה"ל מהם. כוח זה צריך להתמנות על-ידי האו"ם ולהיות מורכב מחיילים של מדינות ניטרליות, הנהנות מאמון שני הצדדים, כמו, למשל, שוודיה, דנמרק והולנד.

אנחנו קוראים לקהילה הבינלאומית להתגייס למילוי משימה זו, כדי לשים קץ למעגל-הדמים הנורא ולהחזיר את התיקווה לעם ישראל ולעם הפלסטיני.

שפיכות הדמים הרסה את האמון בין שני העמים. בחירות חדשות בציבור הפלסטיני יכולות לתרום תרומה חשובה לשיקום האמון ההדדי ולפתיחת דף חדש במשא-ומתן, על פי העיקרון שהתקבל גם על-ידי הנשיא בוש: "שתי מדינות לשני עמים".

החלטה ישראלית לאפשר את הבחירות הדמוקרטיות והחופשיות בשטחים הפלסטיניים, על-ידי הסגת צה"ל וסילוק סממני הכיבוש מן השטחים האלה, ישפר את מעמדה בדעת-הקהל העולמית, שנפגע קשה מאז הפשיטות של צה"ל לתוכם. לכן חשובות הבחירות הדמוקרטיות, אבל –

אין דמוקרטיה תחת כיבוש!