ארכיון מסמכים 

דברי אורי אבנרי בהפגנה עם ד"ר ארון גנדי באבו-דיס


ד"ר גנדי היקר,

אנחנו, פעילי-השלום הישראליים, מקדמים אותך בברכה בכל לבנו.

אנחנו מושפעים עמוקות מהמסר בן-האלמוות של סבך, המהטמה הגדול, שהקפיד על אי-אלימות בעודו לוחם בכל כוחו בכיבוש זר ואכזרי.

אנחנו אסירי תודה לך על שבאת הנה לעודד את המחויבות שלנו לחרות, לצדק ולאי-אלימות.

ואולם, מ ה י אלימות?

האם זו רק פעולה של מתאבד בירושלים המערבית? האם זו רק ההתנגדות האלימה לכיבוש – או שזה הכיבוש ע צ מ ו?

הכיבוש הוא אלימות. הכיבוש ה ו א האלימות.

בניית התנחלויות היא אלימות.

הריסת בתים, עקירת מטעים, הפקעת אדמות הן אלימות.

התעללות בשבויי-מלחמה היא אלימות.

החומה הזאת, החומה הנוראה הזאת, היא אלימות. היא לא יורה, היא לא הורגת. אבל היא אלימות.

לכן, לשים קץ לאלימות פירושו לשים קץ לכיבוש, להילחם בו באמצעים בלתי-אלימים, עד שנשיג שלום.

אנחנו מקווים שכאשר תבוא לבקר אותנו בפעם הבאה, תראה שלום בארצנו, שלום בין ישראל ופלסטין, שתי מדינות ושני עמים החיים זה בצד זה, בלי חומות ומכשולים ביניהם, כשירושלים המזרחית הערבית, ואבו-דיס בתוכה, תהיה בירת המדינה הפלסטינית.

THANK YOU , ד"ר גנדי. שוקראן. תודה רבה.