ארכיון מסמכים 

שילחו אותי לכלא / יונתן פולק


ניר חסון בהארץ:
האנרכיסט פולק רוצה לכלא - המאבק בגדר

יונתן פולק, פעיל ב"אנרכיסטים נגד הגדר", ביקש אתמול משופט השלום בתל אביב, מוקי לנדמן, שיטיל עליו מאסר בפועל ולא מאסר על תנאי או עבודות שירות. פולק הורשע לפני ארבעה חודשים בהתקהלות לא-חוקית כשהשתתף בחסימת רחוב קפלן בתל אביב. הוא הסביר את בקשתו בכך שאינו מכיר בלגיטימיות הענישה בשל מעשיו ואמר שיסרב לבצע את עבודות השירות. "זאת הרשעתי הראשונה, אך לא האחרונה (...) מה שעשיתי היה הכרחי ונכון. אם אדוני סבור שעל מעשים כמו שעשיתי עלי לשבת בכלא, יתכבד בבקשה וישלח אותי לכלא בעצמו כאן ועכשיו". השופט גזר עליו שלושה חודשי מאסר על תנאי לשנתיים.

קיראו את הטקסט המלא של יונתן:

מהרגע הראשון של המשפט הזה לקחנו אחריות על מה שעשינו. לא הכחשנו, ולו לרגע, שישבנו על הכביש. להיפך – הודינו בכך בפה מלא, והסברנו למה. ההגנה התבססה על שני עקרונות מרכזיים. הראשון – חשיפת השקרים של השוטרים שבדו האשמות מופרכות, ועליהם אמר כבר בית המשפט את מה שהיה לו לומר, והשני – עקרונות ההתנגדות האזרחית. בפסק הדין קבע בית המשפט כי הנאשמים ניסו לגרור אותו אל המגרש הפוליטי, שממנו עליו להישמר כמי שנשמר מאש. אך לא אנחנו גררנו את בית המשפט אל התחום הפוליטי. התביעה היא שגררה אותו אליו. בכל פשע, בכל משפט, שאלת המניע היא שאלה מרכזית. הכביכול-פשע שלנו הוא פוליטי באופן מובהק, וכאלה גם מניעיו.

המשפט הזה, אם לא היה מתנהל בבית המשפט של הכיבוש, בדמוקרטיה היחידה בעולם שבה שלושה וחצי מיליון נתינים חסרי זכויות, היה אמור להיות משפטה של החומה. אותה חומה אשר הוגדרה כבר כלא חוקית ע"י הסמכות המשפטית הגבוהה בעולם. אותה חומה אשר משמשת ככלי פוליטי בקמפיין הטיהור האתני שמנהלת ישראל בשטחים הכבושים. אותה חומה, אשר בתוואי קודם שלה, התוואי של אותם ימים, נפסלה אפילו על ידי בית המשפט הישראלי! לא אנחנו אמורים היינו לעמוד כאן על דוכן הנאשמים, אלא המתכננים והמוציאים לפועל של האפרטהייד הישראלי.

לטענה שהעלינו בדבר החובה להפר את החוק במצבים מסוימים, ענה בית המשפט במהלך אחד הדיונים, שבמצבים האלו יש לקבל גם את העונש. בטענה הזאת יש כמובן כשל מוסרי ברור. הטענה הנכונה תהייה שעל אלו העוברים על החוק יש לצפות לענישה. לצפות לה, אך בשום פנים ואופן לא לקבל את הלגיטימיות שלה.

אני לא מופתע מכך שנמצאנו אשמים. אבל למרות זאת אני לא יכול לקבל את הלגיטימיות של הענישה. לכן סירבתי לשתף פעולה עם שירות המבחן, ולכן אסרב לבצע שעות לתועלת הציבור. אני חושב שבשלב זה של המשפט נוהגת בדרך כלל הסנגורית לקום ולטעון שזוהי הרשעתו הראשונה של הנאשם, שהוא אדם נורמטיבי ומשולב בחברה, שהוא עובד בעבודה קבועה וכו'. אני אבקש לטעון אחרת. אבקש לטעון כי זו אמנם הרשעתי הראשונה, אך לבטח לא האחרונה. שאני עדיין מאמין שמה שעשיתי היה הכרחי ונכון בהתחשב במצב הדברים, ושהתנגדות לדיכוי היא חובתו של כל אדם, גם אם תגבה מחיר אישי.

נהוג לבקש להתחשב – לא להטיל עונש בפועל, ולהסתפק בעונש על תנאי. אני אבקש שלא להטיל עונש על תנאי, אלא בפועל, שהרי במצב בו בפועל כל הפגנה בשטחים מוכרזת כהתקהלות אסורה, מפאת מערכת ענפה ואנטי-דמוקרטית של צווי שטח צבאי סגור, כל עונש על תנאי שיוטל ייהפך במהרה לעונש בפועל. אם אדוני סבור שעל מעשים כמו זה שעשיתי עלי לשבת בכלא, יתכבד בבקשה וישלח אותי בעצמו, כבר כאן ועכשיו