פעילת השלום נטע גולן נחקרה במשך מספר שעות בידי חוקרי השב " כ, ששאלו אותה על פעילותה הפוליטית נגד הכיבוש. גולן, החיה ברמאללה ונשואה לפלסטיני, היא ממיסדי " תנועת הסולידריות הבינלאומית " (איי. אס.אמ.) אשר מביאה פעילי שלום מכל העולם אל השטחים הכבושים. היא התפרסמה כאשר היתה באפריל 2002 בין קבוצה של פעילים ששהו יותר מחודש במתחם המוקטעה הנצור ברמאללה, כדי לשמש כמגינים אנושיים ולמנוע פריצה של כוחות צה " ל למקום. בתקופה זו היא הרבתה להתראיין באמצעות הטלפון לאמצעי התקשורת הישראליים והבינלאומיים, ויומן המצור שכתבה התפרסם בדואר אלקטרוני בכל רחבי העולם. גולן נטלה חלק גם בפעולות מחאה רבה בכפרים הפלסטינים, ונפתחו הליכים משפטיים נגדה ונגד פעילה נוספת, שלי נתיב, כאשר השתיים קשרו עצמן לעצי זיתים כדי למנוע את עקירתם בידי הצבא. מאז נולדו שתי בנותיה (האחת כיום בת כשנתיים, השניה בת כשנה) נמנעת גולן מלהשתתף בפעילות שטח, אך ממשיכה בפעילות ארגונית ותקשורתית מביתה.

כאשר עברה נטע גולן במחסום קלנדיה, בדרך לבקר את אמה שהיא אשה חרדית החיה בבני ברק, היא עוכבה במשך כשלוש שעות בידי החיילים במחסום וקיבלה לידיה זימון להתיצב לחקירת השב " כ במשרדי תחנת משטרת דיזנגוף בתל אביב. היא התיצבה לחקירה ומצאה עצמה מול שני חוקרים שהזדהו בשמות הפרטיים " איתן " ו " יורם " . השניים טענו כי גולן נמצאת בקשר עם אנשים המעורבים בטרור וציינו שמות כמה פלסטינים עמם היא נפגשה גולן בהזדמנויות שונות. גולן ציינה כי האנשים האלה מוכרים לה כשוחרי שלום ולא ידוע לה על כל קשר בינם לבין פעילות טרור כלשהיא, וכי היא מתגדת בתוקף לכל פעולת טרור.

כאשר החלו החוקרים לשאול אותה על פעולות המחאה שמארגת תנועת הסולידריות הבינלאומית, וטענו כי פעולות אלה " מפריעות לכוחות הביטחון " , גולן ציינה כי כל פעולות התנועה מתבצעות בגלוי והן בלתי אלימות לחלוטין. " אין לכם צורך לשאול אותי בנושאים האלה, הכל כבר מופיע בגלוי באתר האיטרנט שלנו, כל מה שאנחנו עושים נעשה בגלוי ולאור היום " אמרה גולן לחוקרים. היא ציינה כי בכל מקום שיש כיבוש תהיה גם התנגדות לכיבוש, ועדיף לכולם שההתנגדות הזאת תהיה בלתי אלימה. " אנו משתתפים באופן פעיל בהתנגדות בלתי אלימה לכיבוש. אנו מקווים שכאשר ההתנגדות הזאת תישא פירות הנראים לעין, יפסיקו הפלסטינים לנקוט בדרכים אלימות " אמרה. " כאשר מתנגדים לכיבוש, גם בצורה בלתי-אלימה לחלוטין , עלולים להפר את חוקי הכיבוש. הפעילים שעושים כך ערים לעובדה שהם מפרים את החוק ושהם עלולים לשלם עך כך באמצעי ענישה שונים וקשים. הם מקבלים על עצמם את הסיכון הזה. החקירה הזאת אינה דרושה לצורכי ביטחון, זוהי התנכלות ורדיפה על רקע פוליטי. " .