|
||
כניסתו הרשמית של של ביידן לתפקידו משרטטת מחדש את יחסיה של ארצות הברית עם ישראל ועם הרשות הפלסטינית: ארה"ב חזרה למדיניות של תמיכה בפתרון בר קיימא של שתי מדינות. אבו-מאזן חותם על צו נשיאותי המכריז על בחירות ברשות הפלסטינית: הממשל האמריקני החדש והשינוי החיובי שחל ביחסי פתח-חמאס מניעים התקדמות משמעותית. ממשלת ישראל מקדמת את הרחבת ההתנחלויות: לרבות מתן תוקף חוקי רטרואקטיבי למאחזים ופרסום מכרזים לבנייה בשכונת גבעת המטוס שבמזרח ירושלים – כל זאת בשעה שאלימות המתנחלים גוברת. מדד שתי המדינות עולה. ביידן מתחיל את כהונתו ועידן חדש מתחיל השבעתו של הנשיא ביידן ב-20 בינואר סימנה את תחילתו את פרק חדש ביחסים בין ארצות הברית לבין ישראל והפלסטינים, וכן חזרה לתמיכה אמריקנית מוצהרת בפתרון בר קיימא של שתי מדינות. בשימוע, שנערך בסנאט האמריקני ב-19 בינואר כחלק מאישור מינויו, הצהיר מזכיר המדינה האמריקני, אנתוני בלינקן, כי "הדרך היחידה להבטחת עתידה של ישראל כמדינה דמוקרטית ויהודית ולהקמת מדינה, לה זכאים הפלסטינים, היא באמצעות פתרון שתי המדינות". עם זאת, הזהיר בלינקן כי "בהתחשב במציאות שבשטח, קשה לראות סיכוי להתקדמות בנושא בעתיד הקרוב". הוא אף הבהיר כי השגרירות האמריקנית תישאר בירושלים וכי ממשל ביידן יבקש להסתמך במדיניותו על הסכמי הנורמליזציה, שנחתמו לאחרונה בין ישראל לבין מדינות בעולם הערבי. בכינוס של מועצת הביטחון של האו"ם ב-26 בינואר, פחות משבוע לאחר כניסתו של ביידן לתפקידו, הכריז ריצ'רד מילס, שגריר ארצות הברית בארגון, כי הממשל האמריקני ישיב על כנם את היחסים בין ארצות הברית לבין הפלסטינים. עוד חזר מילס ואישר את תמיכת ארצות הברית ב"פתרון שתי מדינות בהסכמת שני הצדדים" וקרא לישראל ולפלסטינים להימנע מפעולות חד-צדדיות, כגון סיפוח, הרחבת התנחלויות וכן הסתה. מילס קידם בברכה את הנורמליזציה בין ישראל לבין מדינות ערב והדגיש כי "אין זה תחליף לשלום בין ישראל לבין הפלסטינים". בין צעדיו הראשונים של הממשל האמריקני ייכלל חידוש של הסיוע לרשות הפלסטינית ולאונר"א. לדברי מילס, ממשל ביידן "ינקוט צעדים לפתיחתן מחדש של נציגויות דיפלומטיות שנסגרו בתקופת הממשל האמריקני הקודם". אף על פי כן, עדיין לא ברור אם תיפתחנה מחדש הקונסוליה האמריקנית במזרח ירושלים (מהלך שזקוק לאישורה של ישראל) ונציגות אש"ף בוושינגטון (שפתיחתה כרוכה בהתגברות על חסמים חוקיים). למרות זאת, קידמו הפלסטינים בברכה את המהלך ואחמד מג'דלאני, בכיר אש"ף, התייחס להכרזה כ"אישור למחויבות (ממשלו של ביידן) לתהליך השלום ולחזרה ליחסים בילטרליים עם הפלסטינים". כפי שכתב דאוד כותאב, פרשן פוליטי, באתר "אל-מוניטור", תגובה זו של הפלסטינים משקפת את רצונם "לשוב אל הסטטוס קוו ששרר טרם המהלומה שהנחית טראמפ בדמותה של מדיניות פוליטית וכלכלית, ששאפה לאלץ את הפלסטינים להיכנע לתכתיבים ישראליים-אמריקניים". מנגד, ציין כותאב כי "עוד ארוכה הדרך למאמץ רציני מצדה של וושינגטון לקידומו של תהליך השלום אל עבר פריצת דרך פוליטית. למאמץ כזה יידרשו זמן וידיעה של תוצאות הבחירות הקרובות בישראל וברשות הפלסטינית". אחד החברים בכוורת הממשל של ביידן יהיה האדי עמר, שיכהן כסגן העוזר של מזכיר המדינה לענייני ישראל והפלסטינים. בממשל אובמה היה עמר סגנו של השליח המיוחד לענייני כלכלה ועזה. חברה חשובה נוספת בכוורת היא ג'ולי סוייר, שמונתה לאחראית לתיק הישראלי-פלסטיני במועצה לביטחון לאומי של ביידן. בממשל אובמה הייתה סוייר חברה בצוותו של מזכיר המדינה לשעבר, ג'ון קרי. לסויר ולעמר היכרות מעמיקה עם הסוגייה הישראלית - פלסטינית והם יוכלו לתרום משמעותית לקידומו של תהליך שלום אמיתי. המציאות החדשה בוושינגטון, שבמסגרתה זוכה הסוגיה הפלסטינית לתשומת לב רבה יותר, מספקת הזדמנות לתמיכה ישראלית בפתרון שתי המדינות ההופך שוב רלוונטי. בסקר "מדד השלום" לינואר 2020, שעורכת אוניברסיטת תל אביב, נמצא כי שיעור התמיכה של יהודים ישראלים בפתרון שתי המדינות עלה מ-37 ל-44 אחוזים. כמו כן, 52 אחוזים מכלל הישראלים תומכים כעת בפתרון שתי המדינות. ב-11 בינואר, טרם השבעתו של ביידן, נפגשו שרי החוץ של ירדן, מצרים, גרמניה וצרפת בקהיר לדיון בדרכים להחייאתו של תהליך השלום. שבוע לאחר מכן נפגש נשיא מצרים, א-סיסי, עם מלך ירדן, עבדאללה, ברבת עמון. במקביל לכך נפגשו בראמאללה ראשי המודיעין של מצרים, ירדן והרשות הפלסטינית ופגישה נוספת צפויה להתקיים בחודש מרץ בפריז. התפתחויות אלה ממחישות את הרצון בסיוע למאמצי הדיפלומטיה בין ישראל לבין הפלסטינים ועשויות אף לאותת על הרחבה אפשרית של הקוורטט לענייני המזרח התיכון (הכולל כעת את ארצות הברית, את האו"ם, את האיחוד האירופי ואת רוסיה), כפי שנרמז בדבריו של מזכ"ל האו"ם, גוטרש. התפתחויות אלה העלו את הפרמטר האמריקני מ-5 ל-7 ואת פרמטר הנורמות הבין-לאומיות הבסיסיות מ-5 ל-6. אבו-מאזן מקרב את הפלסטינים לבחירות ב-15 בינואר פרסם אבו-מאזן צו נשיאותי בדבר בחירות לפרלמנט הפלסטיני, שייערכו ב-22 במאי, ובחירות לנשיאות הרשות הפלסטינית, שיתקיימו ב-31 ביולי. הצו אף מורה כי ב-31 באוגוסט יתקיימו בחירות, שיקבעו מחדש את הרכבה של המועצה הלאומית הפלסטינית, הגוף המחוקק של אש"ף. את המהלכים לקראת בחירות הניע אבו-מאזן לאחר סדרת התכתבויות עם מנהיג חמאס, אסמאעיל הניה, שבה התחייבו השניים לפיוס פלסטיני. אבו-מאזן אף תיקן את חוק הבחירות הפלסטיני, כך שיאפשר שלוש מערכות בחירות נפרדות, וביטל את התיקון לחוק משנת 2007, שדרש מהמועמדים בבחירות להכיר באש"ף כנציגו הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני. חילופי הממשל האמריקאי הייתה אחד הגורמים הברורים להחלטתו של אבו-מאזן, שהתקבלה בתום חודשים של שקילה ודיון, ונועדה לאותת על כוונת הפלסטינים לשתף פעולה עם הממשל. עם זאת, ספקנים הזהירו מהסכנות הטמונות בעריכת בחירות טרם הושג פיוס לאומי בין חמאס לבין פתח, שהתפצל בעצמו לשלושה פלגים, ומבלי שהארגונים הציעו ערובה כלשהי לקיום בחירות חופשיות והוגנות או התחייבו לכבד את תוצאותיהן. יתר על כן, על תוצאות הבחירות עשויים להשפיע אישור ישראלי להשתתפות הפלסטינים ממזרח ירושלים בהן והימנעות ישראלית ממעצרים של בכירי חמאס. ריית' אל-עומרי, עמית בכיר במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון ויועץ לשעבר לאבו-מאזן, הזהיר כי "לו יתקיימו הבחירות, חרף הסיכויים הקלושים לקיומן, ראוי להתחשב בצעדים המעשיים, שאותם חמאס ופתח כבר נוקטים, לעיצוב ההצבעה ואולי אף לביטול התוצאות. זמן רב חלף מאז הפך הפיצול הפלסטיני לקרע פוליטי גרידא. כעת מדובר בעובדה מוגמרת ובמציאות ארגונית ומבוססת היטב... (אך) איחויו של הפיצול נמצא באופן עקבי בראש סדר העדיפויות של העם הפלסטיני, המאשים את שני הצדדים בתרומה שווה, פחות או יותר, להנצחתו." ייתכן שמוטיבציה זו של הציבור הפלסטיני, שאותה תיאר אל-עמרי, והעידוד הבין-לאומי האיתן לקיום הבחירות, לרבות התמיכה המשמעותית בהן מצד האו"ם ומצד האיחוד האירופי, יספיקו להתגברות על החסמים הרבים הניצבים בפני בחירות ראשונות ברשות הפלסטינית מאז 2006. סימן חיובי נוסף בהקשר זה הוא הדיווח כי נשקלת התמודדות משותפת של פתח וחמאס בבחירות, אף שנמוכים הסיכויים ליציאת מהלך כזה אל הפועל. המפגש בין שני הצדדים בקהיר, בחודש הבא, יוכל לספק הבהרות נוספות. ההתקדמות ביחסי פתח-חמאס ותמיכת חמאס בבחירות מעלות את הפרמטרים הרלוונטיים מ-3 ל-5 ומ-4 ל-5, בהתאמה. כמו כן, המהלכים לקידום בחירות ברשות הפלסטינית העלו את פרמטר הלכידות של אש"ף מ-3 ל-4. הכרזה על הרחבה נוספת של ההתנחלויות בצל הימשכותן של מחאות מתנחלים אלימות ב-17 בינואר, ימים ספורים לפני כניסתו של ביידן לתפקיד הנשיא, אישר המנהל האזרחי תוכניות לבניית 780 יחידות דיור חדשות בהתנחלויות ולמתן תוקף חוקי רטרואקטיבי לשני מאחזים בלתי חוקיים. מ"שלום עכשיו" נמסר כי מבין 780 יחידות הדיור, יידרש פינויין של 714 (92%) בהתאם למתווה יוזמת ז'נבה. יומיים לאחר אישור זה פרסמו משרד הבינוי השיכון ורשות מקרקעי ישראל מכרזים לבנייתן של 2,572 יחידות דיור חדשות בהתנחלויות, ובכלל זה 460 יחידות דיור במזרח ירושלים. ב"שלום עכשיו" העריכו כי כאשר יושג הסכם בקוויה של יוזמת ז'נבה, יידרש פינויין של 75% מהיחידות (1,946). במהלך חשוב אף יותר, הפך שופט בבית המשפט המחוזי בירושלים החלטה בדבר הקפאת פרסומם של מכרזים לבניית דירות בגבעת המטוס, התנחלות במזרח ירושלים. נציגיהן של 17 מדינות אירופיות, וביניהן בריטניה, גרמניה וצרפת, גינו את ההכרזות בנושא ההתנחלות וקראו לישראל "לעצור אחת ולתמיד את הליכי המכרז בגבעת המטוס". דניאל זיידמן, מומחה לענייני ירושלים, ציין כי "כיום ניתן עדיין ליישם את מתווה קלינטון בעניין ירושלים, שלפיו שכונות פלסטיניות תהיינה בשטח פלסטין ושכונות ישראליות תהיינה בשטח ישראל. יישום כזה לא יתאפשר לאחר הבנייה בגבעת המטוס." עיתויין של ההכרזות, שנזכרו לעיל, הצביע על ציפייתו של נתניהו לכך שממשל ביידן יהדוף את המהלכים להרחבת ההתנחלויות. העיתוי אף עשוי לאותת על הצפוי להתרחש במערכת הבחירות הקרובה בישראל. נתניהו ניסה גם להעניק תוקף חוקי לעוד שישה מאחזים בלתי חוקיים לפחות, אך שר הביטחון, בני גנץ, חסם את ניסיונו והגדיר אותו "בלתי אחראי מבחינה דיפלומטית". במקביל להתפתחויות אלה, נמשכות מחאות המתנחלים על מותו של אהוביה סנדק בתאונת דרכים בדצמבר האחרון, לאחר מרדף משטרתי. בד בבד עם המחאות, חלה עלייה ניכרת באלימות כלפי פלסטינים, כלפי רכוש פלסטיני וכלפי כוחות הביטחון הישראליים. מאידך, שביתת רעב בהובלתם של מנהיגי המתנחלים במועצת יש"ע, שנועדה לקדם מתן תוקף חוקי למאחזים, לא זכתה לתמיכה מספקת והתמסמסה במהרה. ההכרזות בדבר הרחבת ההתנחלויות ומתן תוקף חוקי רטרואקטיבי למאחזים מורידות את הפרמטר הרלוונטי מ-6 ל-5. במקביל לכך, הזינוק באלימות מתנחלים כלפי פלסטינים מעלה את הפרמטר הרלוונטי מ-4 ל-5. |