מי זה שאמר שממשלה מחליפים רק בקלפי?

הרגישות שמפגין הימין כלפי שיתוף פעולה עם "תומכי טרור" מעוררת אמפתיה והערכה, עד שנזכרים שרק לפני רגע לא היתה להם שום בעיה לשתף פעולה עם 'עוצמה יהודית'. בעוד איש מחברי המשותפת לא הורשע בתמיכה בארגון טרור, מי שכן הורשע בתמיכה בארגון טרור הוא איתמר בן גביר, עד לא מזמן האדם המחוזר ביותר בגוש הימין. כנראה שתמיכה בטרור זה לא דיל ברייקר.
הקריאה של אנשים כנפתלי בנט "לשים את האגו והמחלוקות בצד" ולצעוד לממשלת אחדות מעוררת אמפתיה והערכה, עד שמבינים שלו עצמו אין כל כוונה לשים את האגו והמחלוקות בצד, והוא מסרב אפילו להיפגש - להיפגש, כן? - עם בני גנץ, מי שקיבל את המנדט להרכבת הממשלה מהנשיא. איכשהו כשמדברים על ויתורים מצפים דווקא מהצד שרוב אזרחי המדינה תומכים בו לוותר לצד שזכה למיעוט הקולות בבחירות.
ושוב ושוב ושוב: מי שאוכלים את הראש כבר ארבע שנים על חשיבות "רצון הציבור" לא מפנימים את רצון הציבור, מי שזועקים על "הכרעת הרוב" לא מקבלים את הכרעת הרוב, מי שסיפרו לנו ש"ממשלה מחליפים רק בקלפי" לא סופרים את מה שקרה בקלפי, ומשתמשים בכל תרגיל, מיו"ר כנסת היפר-מפלגתי ובלתי-ממלכתי ועד למשבר עולמי אמיתי כדי לאחוז בשלטון בכל דרך ובכל לא-דרך.
ממשלת אחדות רחבה אפשר להקים אתמול. צריך רק שנתניהו יפנה את כסאו, או לכל הפחות יפרד מה"בלוק". בלי המינימום הזה הזעקות על הצורך באחדות הן שקרים. שקרים כמו אלה שבסעיפים 1 עד 3

תומר פרסיקו