היום 6.6 בשעה 20:30 תוצג בתיאטרון צוותא 2 המונודרמה "הייתי שם". עלילת המחזה מתרחשת על רקע הקרב ברפיח ביום שישי השחור ב-1 באוגוסט 2014 בעיצומו של מבצע "צוק איתן". כשעה אחרי תחילתה של הפסקת אש נתקלה סיירת של חטיבת גבעתי בחוליית חמאס, המ"פ והקשר שלו נהרגו, וסגן הדר גולדין נחטף. כשנודע דבר החטיפה הכריז המח"ט על נוהל חניבעל, שבמהלכו הונחתה על רפיח אש ארטילרית כבדה והפצצה אווירית מסיבית שנועדו לעצור את החוטפים. צוות סיור שחדר למנהרה אליה נחטף גולדין, מצא את האפוד והקסדה שלו, ומבדיקתם התברר שגולדין נהרג במהלך ההיתקלות. למרות זאת ההפגזה הארטילרית וההפצצה האווירית נמשכו עד לשעות הערב.

cid:image002.jpg@01D50033.13DE5E50

גיבור המחזה הוא סרן עידו ביטון, קצין תותחנים במילואים, אשר בחייו האזרחיים הוא מורה בבית ספר תיכון בבאר שבע. עידו איננו אדם פוליטי. הוא מעיד על עצמו שמעולם לא הלך להפגנה, ובבחירות האחרונות אף לא הצביע. העובדה שהוא עצמו טיווח את התותחים שהפגיזו את רפיח וגרמו למותם של כ-170 איש ולפציעתם של למעלה מ-600, גרמה לו לזעזוע אישי עמוק. הוא מתקשה לראות הצדקה להרג הזה. אחרי תום הקרבות הוא מגלה לתדהמתו שהסובבים אותו – הוריו, אשתו, המורים והתלמידים בבית הספר בו הוא מלמד, אינם רוצים לשמוע על ההרג בו לקח חלק. הם אינם רוצים להודות בכך שהרג כזה נעשה בשמם ולמענם. אבל עידו ביטון איננו נמנה עם "היורים ובוכים". הוא דורש לעמוד לדין על מילוי פקודות שדגל שחור מתנוסס מעליהן, כדי לעורר שיח ציבורי על הפקודות הללו. הצבא דוחה את דרישתו, וממנה ועדת חקירה שמנקה את המח"ט שפקד על נוהל חניבעל מכל אשמה. עידו לא מוותר, ועיקרו של המחזה מוקדש למאבקו האישי לעורר שיח אודות מוסר הלחימה שלנו, שיח שהחברה הישראלית מהססת לקיים.

קישור לביקורות:

http://megafon-news.co.il/asys/archives/296688

https://www.maariv.co.il/culture/theater-art/Article-696312

רכישת כרטיסים - https://www.tzavta.co.il/EventPage.aspx?id=6066

שלך בברכה,

מוטי לרנר