הודעות לעיתונות 

ציונות - סכנה לקיום היהודי


לפני זמן מה שוב נשאלתי מדוע אני מגדיר עצמי כאנטי ציוני. הצעתי את הסיפור של אום אל חיראן כהסבר.

הנה בני שבט אבו אל קיעאן, שב-1949 נושלו מאדמותיהם בצפון הנגב, ולאחר שהועברו פעמיים ממקום למקום יושבו בידי המדינה (ב-1956) במקומם העכשווי, שבצפון-מזרח הנגב, אום אל חיראן ועתיר. עכשיו המדינה מפנה את תושבי אום אל חיראן הבדואים לחורה, ובמקומם מתכוונת ליישב יהודים. שם המקום יישונה ל"חירן".

בביקוריי בכפר ראיתי את המרחבים הריקים הסובבים אותו. הרי ברור שאפשר היה להקים את הישוב היהודי ליד אום אל חיראן ולא במקומו.

לא חבורת פושעים מגרשת את הבדואים מאום אל חיראן כדי להתיישב במקומם. זאת ממשלת ישראל העושה זאת. היא לא עושה זאת בטעות. מתנהל מאבק של שנים נגד המעשה הנורא הזה. וממשלת ישראל, בגיבוי בג"ץ, מתעקשת לפנות את הבדואים וליישב במקומם יהודים. מדובר במדיניות המסמלת את מהותו של המפעל הציוני. לא להתיישב לצד המקומיים, אלא במקומם, תוך דחיקתם אל מחוץ לארץ ולצמצם את מרחב המחייה של הנותרים בתוכה ככל שניתן.

מאת: עמוס גבירץ