הודעות לעיתונות 

המשטרה: קריאה לחרם התנחלויות איננה עבירה פלילית


לפני מספר שנים העבירו אנשי הימין בכנסת את "חוק החרם" על פיו אפשר להגיש תביעה אזרחית ולדרוש פיצויים כבדים ממי שקורא לחרם על מדינת ישראל – וכבדרך אגב, גם קריאה לחרם על ההתנחלויות בשטחים נחשבת כ"קריאה לחרם על ישראל". לאחרונה נוסף חוק המאפשר למנוע כניסה לישראל של אזרחים זרים הקוראים לחרם על מדינת ישראל – ושוב, גם כאן הוסיפו סעיף קטן הכולל בכך גם קריאה לחרם עם ההתנחלויות. והיו עוד כמה צעדים נוספים באותו כיוון, כגון איום שרת התרבות לשלול תקציבים מתיאטראות שיסרבו להופיע בהתנחלויות. ועדיין (נכון לעכשיו...) הקריאה לחרם אינה מהווה עברה פלילית על פי חוקי מדינת ישראל.

כך, אנשי משטרה שעצרו בשבוע שעבר את הפעיל הותיק ג'ף הלפר בגלל הפצת חומר של תנועת הבי.די.אס העולמית נאלצו לשחררו במבוכה לאחר שהתברר כי בקריאה לחרם – לחרם על ההתנחלויות או גם לחרם כולל על ישראל - אין (נכון לעכשיו...) שום עברה על חוקי מדינת ישראל.

באותו הקשר, תנועת גוש שלום הצליחה להשיג אישור רשמי כתוב של משטרת ישראל, בו נאמר כי אכן אין כל עברה פלילית בקריאה לחרם, ועל כן החליטה משטרת מחוז ש"י לא לקיים כל חקירה בתלונה של אנשי "אם תרצו" נגד תנועת גוש שלום, שכן "אין בה אשמה פלילית" . את התלונה הגיש בחודש נובמבר שעבר ראש תא הסטודנטים של "אם תרצו" באוניברסיטת אריאל, ראם פרנג'י, והיא נרשמה במספר סידורי משטרתי פל"א 516101/2016. בתלונה שהגיש טען פרנג'י כי גוש שלום קורא לחרם על אוניברסיטת אריאל וכי הדבר מהווה עברה על "חוק החרם" שהועבר בכנסת לפני מספר שנים, ואי לכך דרש מן המשטרה לפתוח בחקירה.

דבר הגשת התלונה נגד גוש שלום פורסם במספר אתרים של המתנחלים והימין הקיצוני, אולם אנשי גוש שלום לא קיבלו שום הזמנה לחקירה ולא שמעו דבר מן המשטרה עצמה. על כן פנתה תנועת גוש שלום אל המשטרה באמצעות עו"ד לימור וולף ממשרד גבי לסקי וביקשה להבהיר היכן עומדים הדברים. לאחר מספר חודשים מאז הגשת התלונה של "אם תרצו" קיבלו פרקליטי גוש שלום תשובה רשמית מאת רב פקד מוטי שושן, מלשכת פניות הציבור של מחוז ש"י במשטרה. רב פקד שושן אישר כי המשטרה לא פתחה שום חקירה שהיא בתלונת "אם תרצו" שכן בדברים שנכתבו בתלונה "אין אשמה פלילית".

תחילת הפרשה היא בכנס בינלאומי בנושא העם היהודי אשר נערך באוניברסיטת המתנחלים באריאל. דובר גוש שלום אדם קלר שיגר מכתבים אל מרצים וחוקרים מחו"ל (רובם במזרח אירופה) אשר הוזמנו להשתתף בכנס זה. במכתבים ציין קלר בפני האקדמאים הזרים, כי אוניברסיטת אריאל טוענת שהיא נמצאת בישראל – אך בפועל נמצאת האוניברסיטה במובלעת התנחלותית בשטח כבוש שמעולם לא סופח למדינת ישראל. "השטח בו נמצאת האוניברסיטה הוא במוקד מחלוקת עמוקה בין ישראל לקהילה הבינלאומית, בין ישראל לפלסטינים וגם בין המפלגות והסיעות במערכת הפוליטית הישראלית עצמה" כתב קלר אל המרצים שהוזמנו לאריאל וציין בפניהם כי "השתתפות באירוע הנערך שם בהכרח תחשב כנקיטת עמדה במחלוקת פוליטית" ועל כן "חשוב שתקבלו החלטות על בסיס מידע מלא".

ד"ר אווה גברון, מן המכון לחקר היהדות באוניברסיטה היגלונית בקרקוב שבפולין, הודיעה לגוש שלום כי ביטלה את השתתפותה באירוע וביקשה מאוניברסיטת אריאל למחוק את שמה מתכנית הכנס. "ד"ר גברון היא אקדמאית בעלת שם עולמי, המלמדת באחת האוניברסיטאות העתיקות והיוקרתיות ביותר באירופה" אומר קלר. "היא החליטה להקדיש את חייה לחקר ההיסטוריה והתרבות היהודית בפולין ואינה מהססת גם לחשוף דפים אפלים בהיסטוריה של ארצה. כאשר התבררו לה המשמעויות הפוליטית של השתתפות בכנס באוניברסיטה השוכנת במובלעת התנחלותית בשטח כבוש, היא בחרה שלא לנסוע לשם. זאת היתה ההחלטה האישית שלה, כאדם חושב בעל יושרה ומצפון. וזהו הרקע לתלונה שהגישו נגדנו במשטרה אנשי 'אם תרצו' – תלונה שהתגלתה כחסרת כל בסיס".

על פי היעוץ המשפטי שקיבל "גוש שלום", נוסח "חוק החרם" משאיר לאנשי "אם תרצו" את האפשרות להגיש תביעה אזרחית במקום תלונה במשטרה. "כמובן, זה יחייב אותם לעבוד הרבה יותר קשה. במקום לגשת למשטרה ולהגיש תלונת סרק ומשם לרוץ לפרסם את זה בערוץ 7, הם יצטרכו לשכור עורך דין ולנסות לגבש נגדנו קייס רציני שיעמוד בביקורת שיפוטית" אומר קלר. "כדאי להם לחשוב פעמיים לפני שהם נכנסים למהלך כזה. אם זה יגיע לבית משפט, אנחנו פשוט מאד נציג את המכתב בו מדובר. כתבנו למרצים מחו"ל כי 'החוק הישראלי קובע הליך משפטי ברור ומפורט הנדרש כדי להחיל את הריבונות הישראלית על שטח כלשהו. הממשלה צריכה להגיש לכנסת הצעת חוק סיפוח ולקבל אישור בשלוש קריאות; אז ורק אז יהפוך השטח בו מדובר לחלק משטח מדינת ישראל על פי המשפט הישראלי. אין ספק כי אף אחת מן הממשלות ששלטו בישראל מאז 1967 לא מצאה לנכון ליישם הליך זה על השטח שבו ממוקמת אריאל'. כך כתבנו אליהם, ואין ספק שבכך פשוט העמדנו אותם על מצב דברים עובדתי נכון ומדויק".