הודעות לעיתונות 

ההפגנות הגדולות בעולם נגד המלחמה בעזה הן קריאת יקיצה - אולי אחרונה - לממשלת ישראל ולחברה הישראלית


יש לקוות כי המשא ומתן בקהיר יניב הסכם הפסקת אשר ישים קץ לזוועת ההרג ההמוני ברצועה וגם לסבל של תושבי דרום ישראל – וחשוב לא פחות, הסכם אשר ישים קץ למצור המתמשך על רצועת עזה ויםתח לרווחה את שערי הכלא הגדול בעולם בו כלואים מיליון ושמונה מאות אלף תושבים בתוך סבל ומחנק בלתי נסבלים, עוד לפני ההרס הנורא שנגרם בחודש האחרון.

כדאי שממשלת ישראל, אשר הצליחה לצבור בתוך החברה היהודית-הישראלית תמיכה ניכרת במלחמת הזוועה בעזה, לא תאטום עיניה ואוזניה למה שהתרחש בכל רחבי העולם בעקבות המלחמה הזאת. יותר מאשר בכל מקרה קודם בעבר, מראות הזוועה מעזה ששודרו בכל ערוצי הטוליזיה בעולם (מלב הערוצים הישראליים...) עוררו גל מחאות אדיר.

בשבת האחרונה, 9 באוגוסט, יצאו מאות אלפי בני אדם לרחובות בכל רחבי העולם במענה לקריאה להפגנות "יום זעם", וזאת על פי קריאה של ארגוני החברה האזרחית הפלסטינית ברצועת עזה הנצורה אשר זכתה לתשומת לב והענות בכל רחבי העולם . מספרי המפגינים עלו בהרבה על כל גל הפגנות קודם בנושא הפלסטיני, והמארגנים הצליחו הפעם למנוע מפרובוקטורים אנטישמים "לתפוס טרמפ" על ההפגנות ולנצל אותן למטרותיהן הגזעניות – מה גם שרבים ממשתתפי ההפגנות וגם מהמארגנים בארצות שונות היו בעצמם יהודים. ראוי במיוחד לציין את ההפגנה האדירה של 150,000 אנשים ברחובות לונדון, אחת ההפגנות הגדולות ביותר שראתה בירת בריטניה בשנים האחרונות בכל נושא שהוא.

בד בבד עם הירתמות עולמית לפעילות, גובר הלחץ על ממשלות המערב מצד אזרחיות ואזרחים להטיל אמברגו צבאי על ישראל. ב-31 ביולי, ספרד הכריזה של השעיה "זמנית" של הייצוא הצבאי לישראל, ובריטניה מאיימת ללכת בעקבותיה אם תישבר הפסקת האש והלחימה בעזה תתחדש. ב-7 באוגוסט איבו מוראלס, נשיא בוליביה, היה לראש המדינה הראשון שהצהיר רשמית על תמיכתו במסע העולמי לחרם, משיכת השקעות וסנקציות נגד ישראל (בי.די.אס.) – מסע שעד כה היה רק נחלתם של ארגונים לא ממשלתיים. יצואני פירות וירקות בישראל דיווחו על קשיים הולכים וגוברים ליצא את תוצרתם למרכולים באירופה – לאו דווקא בשל מדיניות של מנהלי המרכולים עצמם, אלא בשל לחץ מלמטה של לקוחות אירופיים שאינם רוצים לצרוך מוצרים ממדינה אשר את מעשי צבאה בעזה ראו על מסכי הטלויזיה שלהם.

בארצות הברית עדיין יכולה ממשלת ישראל להסתמך על עוצמתו של מה שמתקרא "הלובי הישראלי" המקיים אחיזת חנק על בגבעת הקפיטול – אך לטווח ארוך, גם עוצמה זאת עומדת על כרעי תרנגולת, כאשר בחברה האמריקאית הולכת ופוחתת הנכונות לתמוך במדיניות הדיכוי של ממשלת ישראל. גם בדור הצעיר של יהודי ארה"ב גוברת הסלידה ממדיניות זאת, גדל והולך מספר היהודים שאינם מוכנים להסכים ולהשלים עם מעשי זוועה שעושה כבכיכול בשמם המדינה הקוראת לעצמה "מדינת הלאום של העם היהודי".

בעוד אמצעי התקשורת בישראל הרבו לצטט את הצהרותיהם של ראשי החמאס, בשום מקום לא צוטטו דבריו של ד"ר חיידר עיד, תושב עזה וחבר בוועדת ההיגוי של הקמפיין למען חרם אקדמי ותרבותי על ישראל: "ההמונים שהפגינו את תמיכתם בזכויות הפלסטיניות היום מזכירים לנו את ההפגנות נגד האפרטהייד בדרום אפריקה בשנות ה-80. זהו הרגע הדרום אפריקני שלנו. כשם שהתנועה הבינלאומית נגד האפרטהייד בדרום אפריקה הביאה לסופו של משטר האפרטהייד, הציבור הפלסטיני, בתמיכתם של אנשי מצפון בכל רחבי העולם, יביא אל קיצה את מערכת הדיכוי של ישראל, שיש בה כמה וכמה רבדים. על ממשלות בכל רחבי העולם לפעול בהתאם לרצון הציבור שלהם ולהטיל על ישראל את האחריות, ובכלל זאת להטיל עיצומים ואמברגו צבאי על המדינה כדי לסיים את המצב הנפשע של חסינותה מעונש."

לטווח הארוך, דברים אלה עשויים להיות בעלי חשיבות ומשמעות גדולה לעתידה של מדינת ישראל, חשיבות ומשמעות גדולה בהרבה מאשר ירי הטילים וחפירת המנהרות ויותר הנושאים שעמדו בראש הכותרות בחודש האחרון.

כדאי שממשלת ישראל לא תשגה באשליות שלאחר סיום ההרג בעזה (אם אכן תושג הפסקת אש יציבה) ירד הנושא הפלסטיני מראש הכותרות העולמיות ודעת הקהל תוסח לעבר במעשי זוועה במקומות אחרים, כגון המתרחש בצפון עיראק. העולם לא ישכח את בעיתם של הפלסטינים ואת הדיכוי שמדינת ישראל מדכאת אותם. מדינת ישראל מתיימרת להיות מדינה מערבית ודמוקרטית, לחלוק "ערכים משותפים" עם ארה"ב ואירופה, ובו בזמן מדיניותה כלפי הפלסטינים נראית כמשך ישיר של תקופת הקולוניאליזם שהמדינות המערב שמו לה קץ לפני חמשים שנה ורואות בה דף אפל בהיסטוריה שלהן.

אם לא יחול שינוי מהותי במדיניות ממשלת ישראל – וכרגע שינוי כזה אינו נראה באופק – יחול בעוד שלוש שנים יובל החמישים לשלטון הכיבוש והדיכוי של מדינת ישראל בשטחים שכבשה בשנת 1967. שוב אי אפשר יהיה לטעון ששלטון הכיבוש הוא דבר "זמני" – ולשלטון שמדכא בכח הזרוע מיליוני אנשים בני עם אחר שזכויותיהם הבסיסיות נשללות אין שם אחר מאשר "אפרטהייד". ההפגנות האדירות בכל רחבי העולם לפני שלושה ימים הן קריאת יקיצה אולי אחרונה לממשלת ישראל ולחברה הישראלית, קריאה אחרונה בטרם יהיה מאוחר מדי - לשנות את הדרך ואת הכיוון, לנטוש את דרך המלחמות והדיכוי ולעלות על דרך השלום, לשים קץ לכיבוש בטרם ישים הכיבוש קץ למדינת ישראל.

לפרטים: אדם קלר 054-2340749

מקורות נוספים - להלן אנו מביאים קישורים למידע אשר לעניות דעתנו לא זכה לתשומת לב הראויה באמצעי התקשורת הישראלים: 1) הקריאה שפרסמו ארגוני החברה האזרחית בעזה, אשר זכתה להדים רבים והענות גדולה בכל רחבי העולם http://www.bdsmovement.net/2014/gaza-calling-all-out-on-saturday-9-august-day-of-rage-1242

הודעת ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" בנושא השעיית מכירות הנשק מספרד לישראל: http://thediplomatinspain.com/en/amnesty-international-praises-the-spanish-government-for-suspending-arms-sales-to-israel/

הצהרתו של , נשיא בוליביה איבו מוראלס : http://www.bdsmovement.net/2014/evo-morales-redh-bds-12435

תמונות מהפגנות "יום הזעם על עזה" בערים שונות ברחבי העולם http://www.odsg.org/co/index.php?option=com_content&view=article&id=3125%3Aphotos-worldwide-gazadayofrage&catid=31%3Ageneral&Itemid=4