|
|
||
היכן "הנדיבות" כאשר מי שמחזיק בכלא 11,000 אסירים פלסטינים מסרב לשחרר אפילו 450 מהם? מי שעל ידיו דמם של 1300 תושבים ברצועת עזה, מאות מהם ילדים – דם שנשפך לפני פחות משלושה חודשים – מתעטף בצדקנות וצביעות ומסרב לשחרר "אסירים עם דם על הידיים מלפני שנים או אפילו עשרות שנים. "הצעות נדיבות" הפכו להיות המלים הנוראות ביותר באזורנו, הכיסוי והתירוץ הקבוע לכל מעשה נבלה, לכיבוש, לדיכוי ולמלחמה. בשם "ההצעות הנדיבות" נגזרים על גלעד שליט והוריו, על האסירים הפלסטינים ומשפחותיהם, עוד שנים של כאב וסבל. ומכיוון שהממשלה כבר החליטה להתנות את הפסקת האש בדרום בהסכמה על חילופי השבויים, הרי בשם "ההצעות הנדיבות" של אולמרט ימשך סבלם של תושבי אשקלון ועזה, שדרות ורפיח, בירי והפצצות של טילים ומטוסים ואולי גם מלחמה גדולה חדשה ונוראה. הצעה נדיבה אמיתית תהיה לבצע עכשיו ומיד את עסקת חילופי השבויים, להגיע להפסקת אש מלאה ברצועת עזה וסביבה והסרת המצור החונק את תושביה, ולהמשיך משם לסיום הכיבוש והסכם שלום מלא בין מדינת ישראל לבין העם הפלסטיני. זאת היא הדרך היחידה למנוע לטווח ארוך פיגועים חדשים – לא כליאה לנצח של אנשים שמזמן קמו להם בשטח ממלאי מקום. לאחר שלוש שנים שעמדו בצילן של שתי מלחמות מיותרות, רצחניות וכושלות, אהוד אולמרט מפסיד את ההזדמנות האחרונה לסיים את כהונתו באקורד חיובי ומעורר תקווה, יורד מהבמה בחרפה הראויה לו, ומשאיר אחריו ירושה של סבל וכאב. |
|
|
|
|
