|
|
||
איש לא יזיל דמעה על קץ הקריירה הפוליטית של אהוד אולמרט. בשנתיים שעמדו לרשותו בהגה ההנהגה של מדינת ישראל, הוא לא עשה ולו מעשה אחד הראוי לציון. באמת טוב שאולמרט הולך: לא רק בגלל שראש ממשלה לא יכול להמשיך בתפקידו כאשר מעל ראשו מרחפת עננה כבדה של חשדות מבוססים במעשי שחיתות קטנוניים, מעטפות עם דולרים במזומנים וטיסות יוקרה ששולמו במרמה מתקציבים ציבוריים. לא רק בגלל שפתח במלחמה מיותרת (את עסקת החילופין עם חיזבאללה יכול היה לבצע גם בלי הרג של מאות חיילים ישראלים ואלפי אזרחים לבנונים) וגם נכשל כשלון חרוץ במלחמה שפתח. בראש ובראשונה, אהוד אולמרט צריך ללכת בגלל שנשא את שם השלום לשווא. הוא קיבל בקלפי אמון של מאות אלפי אזרחים כדי לעשות מהלכים אמיתיים ונועזים לעבר השלום – שלום עם הפלסטינים ועם העולם הערבי כולו - ומעל באמון הזה. הוא נשא אלפי נאומים נבובים, הצטלם במאות תצלומים של לחיצות יד חסרות משמעות וקיים משא ומתן ריק מכל תוכן אמיתי – ובעודו מדבר על שלום המשיך בבניית התנחלויות וחומות, בהרג פלסטינים וגזל אדמתם, במצור וחנק של מליון וחצי תושבי רצועת עזה. אולמרט הפך את המלה "שלום" למלה גסה, המעוררת גיחוך וחוסר אמון, והרס לחלוטין את מעמדם של אותם פלסטינים שהתפתו לדבר איתו. אהוד אולמרט אינו יכול להאשים אף אחד מלבדו – הוא הרוויח בכבוד את הקץ הנבזה הזה. לפרטים נוספים: אדם קלר adam@gush-shalom.org |
|
|
|
|
