06 דצמבר 2006

המדינה קמה מוקדם הבוקר – והרסה כפר בדואי שלם. גוש שלום מוחה בחריפות על החרבת הכפר טוייל אבו-ג'רוואל בנגב

במדינה בה מנהיג גזעני יושב בממשלה כ"שר לענינים אסטרטגיים" וראש עיר מרשה לעצמו ביטויים גזעניים בוטים, לא פלא שהגזענות מתבטאת גם במעשים. היום מחקה מדינת ישראל כפר שלם מעל פני האדמה, כפר שתושבי הם אזרחי ישראל לכל דבר, אך טרק בשל היותם ערבים בדואים. זהו חלק מן הברבריות הגסה של החיים במדינת ישראל 2006 - אומרת תנועת גוש שלום.

17 בתים, 3 סככות לבעלי חיים היו סך המבנים של משפחת תללקה בכפר טוייל אבו-ג'רוואל. בשעה 5:00 הבוקר הגיעו שוטרים, אנשי משרד הפנים, ושישה טרקטורים – כוחות מתוגברים – והרסו כל מבנה עומד. כפר שלם מחקו.

שלושה נעצרו. אישה אחת הוכתה על ידי כוחות המשטרה.

זה סיבוב ההריסות הרביעי השנה בכפר הזה, היושב דרומית ליישוב לקיה. בפעמים הקודמות נהרסו חלק מבתי הכפר, הפעם הוחרב כולו ללא שריד ופליט. אבל לאן יילכו???

משפחת תללקה יושבת בצפיפות בפחונים על יד לקיה כבר 30 שנה. הזקנים קנו בשנות השבעים מגרשים בלקיה. הם עדיין עם הקבלות ביד, אבל ללא מגרשים. הם יושבים על אדמות שבבעלות מסורתית של משפחות אחרות. אלה ביקשו שיעזבו, די, מספיק, צריך להפסיק לשבת על אדמות אחרים. באין ברירה, ולאחר נסיונות נואשים מול הרשויות למציאת פתרונות למגורים בכל מסגרת שהיא, הם חזרו לאדמתם ההיסטורית, קילומטרים ספורים דרומית מלקיה: על יד בית הספר שחרב בשנות השישים, על יד בית הקברות הישן, על יד חורבות בתי אבות אבותיהם: "אתם רואים", מספר עקיל – "פה ישבו הנשים כשירד שלג, והאוהלים לא שרדו..."

לפני כשנה קיבלו צווי הריסה. מיד לאחר מכן הרסו את בית האבן היחיד שהיה בכפר – הבנים בנו לאימם הזקנה, שיהיה נחת לעת זיקנה. הרסו גם כמה צריפים, דירים. האנשים אספו את הכבשים, שמו גדר, הצטופפו קצת, בנו מחדש מעט מהצריפים. הגיעו שוב לפני כשלושה חודשים והרסו עוד כ 7 בתים. שוב – הצטופפו עוד, הלכו לכמה ימים לאחים שעדיין חיים בצריפים הצפופים על גבול לקיה. עברו לגור במחסן ללא החלונות בכפר. 7 אנשים במחסן קטן. הגיעו שוב כוחות הביטחון לפני פחות מחודש. אז רק עקרו עוד גדרות. והפעם... לא נשאר קיר פח אחד עומד.

ומי עומד מאחורי זה? לאחר סיבוב ההריסות האחרון לפני כחודש זומן מנכ"ל מחוז דרום של משרד הפנים, דודו כהן, לפני ועדת הפנים בראשותו של ע'אלב מג'דלה. מג'דלה דרש הסברים על עוצמת ההריסות. על הפתרונות למגורים שלא מתקדמים. על מה אמורים לעשות האנשים לאחר שביתם נהרס – לאן ילכו?

שלשום זומן שר הפנים לישיבת ועדת הפנים ונתבקש גם כן לענות על דברים אלה. אבל רוני בר-און לא פרייר. הוא הראה לכולם בהתנהגותו המזלזלת מי פה הבוס. לדבריו – הכל בסדר, הכל מתקדם. ופושע זה פושע – מי שבונה באופן לא חוקי, על הרשויות לאכוף, להרוס. בראון הסביר שלעניות דעתו אין מספיק הריסות בנגב. עקיל תללקה, ראש ועד הכפר, ישב בישיבה זו, והקשיב למילים בכאב, אבל הוא לא ידע שיקח רק יומיים עד שכל הכפר שלו יחרב...

והנה השר הפנים רוני בר-און הראה מי הבוס. השאיר כפר שלם של אנשים ללא אמצעים, ללא יכולת מוסדרת לבנות לעצמם בית מאז שנות השבעים, כפר שעובר התעללות קשה כבר שנה, חשוף לקור הנורא של החורף. ומה אתה חושב כבוד השר בר-און, לאן יילכו? איפה יישבו? הרי בעיירה שהמדינה כל כך רוצה להכניסם, לא איפשרתם להם, אז מה – יתנדפו או יהפכו לתל פחונים כמו הבתים שהחרבתם???? המועצה תקים אוהל במקום – האוהל ישמש כאוהל מחאה ביום, ואוהל שינה למשפחות בלילה. חייבים לעזור! לא ייתכן שנשב בצד ונסתכל בכאב ולא נעשה הכל לעזור לאנשים אלה אשר רשויות ברוטליות וגזעניות פוגעות בהם אנושות. ארגוני השלום וזכויות האדם בישראל מתגייסים לתרום לבניית בתיהם של תושבי הכפר מחדש.

לעוד פרטים:

חסיין אל רפאעיה, ראש המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים 050-7716645

או - יעלה רענן 7487005 054 yallylivnat@gmail.com אדם קלר, דובר גוש שלום adam@gush-shalom.org