זה נשמע בסדר.

ארצות-הברית ניסתה להשכין שלום בין ישראל ופלסטין. ג'ון קרי המסכן הקדיש כמעט את כל מרצו הבלתי-נלאה למאמצים לשכנע את שני הצדדים להיפגש, לדבר אלה עם אלה ולהשיג פשרה.

בתום תשעה חודשים, הוא גילה שזה היה הריון כוזב. אין תינוק. אין אפילו עובר. שום כלום.

אם כך, מנהיגי ארצות-הברית צודקים כשהם כועסים. כועסים על שני הצדדים. אף לא אחד מהם הסכים להקריב את האינטרסים הלאומיים שלו כדי לעשות טובה לאובמה ולקרי. כפויי טובה, המזרח-תיכונים האלה.

התגובה מוצדקת. הם לא רוצים למלא אחרי המשאלות שלנו? אז שילכו לעזאזל. שניהם.

המילה החשובה במשפטים אלה היא "שניהם".

ה"שניהם" הזה מבוסס על שקר.

מי שאומר ש"שניהם" לא התנהגו כמצופה, ש"שניהם" לא קיבלו את ההחלטות הקשות הדרושות, ש"שניהם" צריכים להתבשל במיץ של עצמם, מניח – בהכרה או שלא בהכרה – שהם שווים. זה רחוק מאוד-מאוד מהאמת.

ישראל חזקה לאין-שיעור מפלסטין, חזקה בכל היבט חומרי אפשרי. הראשונה דומה לגורד-שחקים אמריקאים, השנייה לאוהל מט ליפול.

פלסטין נתונה למצור של הצד השני של "שניהם". הפלסטינים משוללים לחלוטין כל זכויות-האזרח וכל זכויות-האדם הבסיסיות. ההכנסה הפרטית בישראל גבוהה פי 20 מההכנסה בפלסטין. לא הבדל של 20%, אלא הבדל מדהים של 2000%. מבחינה צבאית, ישראל היא מעצמה אזורית, ומכמה בחינות מעצמה עולמית.

במציאות זו, מי שמדבר על "שניהם" הוא במקרה הטוב בור, ובמקרה הרע ציניקן.

עצם הצגת התמונה של "שניהם" פירושו, למעשה, קבלת הנרטיב הישראלי.

מה פירוש הדבר לגבי "שניהם" להתבשל במיץ של עצמם?

מבחינת ישראל, פירוש הדבר שהיא יכולה להמשיך בבניית ההתנחלויות על אדמה ערבית בגדה המערבית הכבושה, בלי התערבות זרה. היא יכולה לצמצם עוד יותר את איכות החיים בגדה וברצועה, מתוך תקווה שיותר ויותר פלסטינים יעדיפו להגר. ההרג השרירותי של אזרחים על-ידי צבא הכיבוש, המתבצע עכשיו בכל כמה ימים, יהיה תכוף עוד יותר.

אחדים מאיתנו מבינים שהכיוון הנוכחי מוביל לאסון בצורה של מדינה דו-לאומית, שבה רוב ערבי הולך וגדל יהיה כפוף למיעוט יהודי. קוראים לזה אפרטהייד. אבל רוב הישראלים עדיין אינם מבחינים בכך.

הישראלים מאושרים, ובייחוד השבוע, אחרי שסיפור דויד-וגוליית חזר על עצמו בניצחון קבוצת הכדורסל של "מכבי" תל-אביב על "ריאל" מדריד האדירה. הגאווה הלאומית הרקיעה לשחקים אולימפיים. (בתחרות מגוחכת ניסו הנשיא פרס וראש-הממשלה נתניהו להקדים זה את זה במארבים לקבוצה כאשר חזרה הביתה, לפני שהגיעה לכיכר רבין. כל אחד רצה להשתזף כמה דקות בשמש התהילה.)

אז ישראל יכולה להתבשל ברוטב של עצמה בחדווה, מה גם שארצות-הברית משלמת לנו כסדרו את המס השנתי בסך שלושה מיליארד דולר ומשתמשת בווטו שלה באו"ם כדי להגן עלינו מפני הביקורת הבינלאומית.

לצד הפלסטיני של "שניהם" יש פירוש שונה לגמרי לביטוי "להתבשל במיץ של עצמו".

המאמץ להשיג התפייסות פתח-חמאס מתקדם לאיטו ועלול להתמוטט בכל רגע. הוא תלוי בהצלחתו של אבו-מאזן להקים ממשלת-אחדות של "טכנוקרטים" ובנכונות של החמאס לוותר על השלטון הבלעדי ברצועה.

כמעט כל הפלסטינים חפצים באחדות, אך ההבדלים האידיאולוגיים עמוקים (למרות שההבדלים בפועל הם עכשיו די מצומצמים.) אבל גם אם יושג סוג כלשהו של אחדות, ואם היא תוכר על-ידי הקהילה הבינלאומית בניגוד לרצונה של ישראל, מה יכולים הפלסטינים להשיג בפועל בלי אלימות?

הם יכולים ליצור – בעזרת סעודיה והשלטון הצבאי במצריים – קשר כלשהו בין הגדה המערבית ורצועת-עזה, ולשבור את המצור הישראלי על עזה.

הם יכולים לבקש להתקבל לסוכנויות בינלאומיות נוספות ולהשתדל להשיג עוד מספר החלטות חיוביות בעצרת הכללית של האו"ם, שבה אין לארצות-הברית זכות-וטו, אך להחלטות אלה אין הרבה השפעה מעשית.

הם יכולים לעודד את ארצות אירופה ואת תנועת החרם העולמית להגביר את המצור על ההתנחלויות או על ישראל כולה.

סך כל הפעולות האלה אינו מסתכם בהרבה. תקופת ההתבשלות במיץ תרחיב עוד יותר את חוסר האיזון במאזן-הכוח של "שניהם".

אם "הבישול במיץ של עצמם" יימשך די זמן , המנהיגות ה"מתונה" של פתח וחמאס תיעלם, והאלימות הפלסטינית תרים שוב את ראשה.

המסקנה: המילה "שניהם", הנראית כל-כך הוגנת וחסרת משוא-פנים, היא למעשה תמיכה של 100% בימין הישראלי.

האם זה יחזק את הרגשות האנטי-ישראליים בעולם?

לפני שבועיים הטיל ארגון יהודי אמריקאי פצצה. מתברר שבכל ארצות העולם קיימת אנטישמיות, החל ב-91% בגדה המערבית וכלה ב-2% בלאוס. (אפשר לתמוה איפה מוצאים הלאוסים יהודים כדי לשנוא אותם.)

לכל אדם חמישי בעולם - יותר ממיליארד בני-אדם!!! - יש דעות קדומות אנטישמיות.

הארגון שהשקיע כל-כך הרבה כסף במשאל חובק-עולם זה הוא "הליגה (נגד) השמצה". שמתי את המלה "נגד" בסוגריים, מכיוון ששמה הראוי צריך היה להיות "הליגה להשמצה". זוהי מעין משטרת-מחשבה של הממסד היהודי הימני בארצות-הברית.

(לפני הרבה שנים , כשהייתי חבר-כנסת, הוזמנתי להרצות ב-20 מן האוניברסיטאות המובילות בארצות-הברית. המארחים היו רבני-הקמפוסים של "בית הילל", גוף המסונף למסדר "בני-ברית". ברגע האחרון בוטלו 19 הרצאות. במכתב סודי קבעה "הליגה להשמצה" ש"אמנם אין לומר שח"כ אורי אבנרי הוא בוגד..." וגו'. בסופו של דבר התקיימו כל ההרצאות, אך תחת חסותם של כמרי-הקמפוסים הנוצריים.)

גילוי התוצאות מסמרות-השיער של הסקר חשף עובדה מוזרה: יהודים רבים מקבלים את הידיעות על עליית האנטישמיות במשהו הדומה לשמחה.

תהיתי לא-פעם מה מקורה של תופעה זו. לגבי הציונים, התשובה פשוטה: המונחים "אנטישמיות" ו"ציונות" נולדו כתאומים סיאמיים, באותו הזמן. האנטישמיות תמיד דחפה את היהודים לישראל, ועדיין עושה זאת (לא מזמן מרוסיה, עכשיו מצרפת).

אצל יהודים אחרים מקור השמחה ברור פחות. יהודי אירופה היו מוקפים באנטישמים במשך כל כך הרבה שנים, עד כי זה נראה להם כנורמאלי. כשהם מגלים שוב ושוב אנטישמיות, זה מעניק להם הרגשה של נורמאליות.

ויש, כמובן, העובדים ללא-ספור של הליגה וארגונים אחרים, שפרנסתם תלויה בגילוי אנטישמים בכל פינה ותחת כל עץ רענן.

תוצאות הסקר עצמו הן, כמובן, בולשיט (סליחה). אנשים שביטאו ביקורת על המדיניות הישראלית נרשמו כאנטישמים. כך גם כל תושבי השטחים הכבושים שאינם אוהבים את כובשיהם. המוסלמים בכלל, הרואים את ישראל באור שלילי, הם כמובן גזענים. סקר דומה על גזענות אנטי-רוסית יכול להשיג את אותן התוצאות באוקראינה.

יוזמה מסוג דומה הוא הקונגרס המתקיים השבוע באמריקה מטעם "העמותה הבינלאומית של עורכי-דין ומשפטנים יהודים".

צמד המילים "משפטנים יהודים" מצלצל כמו כפל-לשון. כל אם יהודיה רוצה להתפאר ב"בני הדוקטור" או "בני עורך-הדין". בארצות-הברית ובהרבה ארצות אחרות נדמה שעורכי-הדין והשופטים היהודים מהווים את הרוב המוחלט במקצוע.

לוועידה זו יש מטרה מיוחדת: לשכנע את האו"ם לחסל את אונר"א, הסוכנות הבינלאומית לפליטים הפלסטיניים. סוכנות זו נולדה אחרי מלחמת תש"ח, שבה ברחו או הוברחו כ-750 אלף פלסטינים מהשטח שהפך למדינת-ישראל. צאצאיהם, שגם הם מוכרים כפליטים, מונים כעת כשישה או שבעה מיליון בני-אדם.

אונר"א ("סוכנות האו"ם לעבודה ולשיקום") מעניקה לפליטים מזון, חינוך, עבודה והגנה. נכון שזהו מוסד מיוחד-במינו, המבטא את המצפון הרע של האו"ם. סוכנות מיוחדת כזאת אין לפליטים משום ארץ אחרת.

המשפטנים היהודיים פותחים עכשיו במערכה, המנוהלת במישרין על-ידי ממשלת ישראל, לחיסול מוחלט של הארגון הזה. אני מניח שהמטרה היא לפרק את מחנות-הפליטים הפלסטיניים הקיימים במספר ארצות מסביב לישראל – כדאי לזכור את השמות סברה ושתילה – ולפזר את הפליטים בכל רחבי כדור-הארץ. שם הם לא יהוו קוץ בתחת של נפתלי בנט ובנימין נתניהו.

כל זה נעשה בשם ההגינות והשוויון. הישראלים והפלסטינים יכולים "שניהם" להתבשל במיץ של עצמם.

מיצים שונים, כמובן.