אל: הנשיא הנבחר, מר ברק אובמה.

מאת: אורי אבנרי, ישראל.

אני מרשה לעצמי להציע את ההצעות הבאות, מבוססות על ניסיוני בן 70 השנה כחבר צעיר במחתרת, חייל בסיירת במלחמת 1948, עורך ראשי של שבועון-חדשות, חבר-כנסת וחבר-מייסד של תנועת-שלום:

-1- בכל הנוגע לשלום הישראלי-פלסטיני, מן הראוי שתפעל החל מהיום הראשון של כהונתך.

-2- הבחירות הישראליות אמורות להתקיים בפברואר 2009. לך יכולה להיות השפעה עקיפה אך חשובה וחיובית על התוצאות, אם תכריז בצורה חד-משמעית שמנוי וגמור איתך להשיג שלום ישראלי-פלסטיני, ישראלי-סורי וישראלי-כל-ערבי עוד בשנת 2009.

-3- לרוע המזל, כל קודמיך מאז 1967 שיחקו משחק כפול. בעודם משלמים מס-שפתיים לשלום, ובעודם מעמידים מפעם לפעם פנים כאילו הם עושים מאמץ להשגתו, הרי בפועל תמכו בממשלות שלנו, שנעו בכיוון ההפוך. במיוחד נתנו חסות אילמת להקמתן ולהרחבתן של ההתנחלויות בשטחים הכבושים, הפלסטיניים והסוריים. כל התנחלות היא מוקש בדרך לשלום.

-4- כל ההתנחלויות הן בלתי-חוקיות על פי החוק הבינלאומי. ההבחנה הנעשית לפעמים בין מאחזים "בלתי-חוקיים" לבין שאר ההתנחלויות אינה אלא תעמולה, ומטרתה לטשטש אמת פשוטה זו.

-5- כל ההתנחלויות מאז 1967 הוקמו במטרה מפורשת למנוע את האפשרות של הקמת מדינה פלסטינית – כלומר, למנוע את השלום - על-ידי קריעת השטח הפלסטיני לקרעים. בפועל עזרו כל זרועות הממשלה והצבא שלנו, בגלוי או בסתר, להקמתן ולביסוסן של ההתנחלויות – כפי שאושר בדו"ח שהוכן ב-2005 מטעם הממשלה (!) על-ידי עורכת-הדין טליה ששון.

-6- עד כה הגיע מספר המתנחלים בגדה המערבית לכדי 250 אלף (חוץ מ-200 אלף המתנחלים בשטח ירושלים-רבתי, שמעמדם שונה במקצת.) המתנחלים מבודדים בציבור הישראלי מבחינה פוליטית, והם מעוררים בקרב רוב הציבור רגשות של דחייה ומיאוס ממש, אך הם נהנים מסיוע משמעותי מצד הצבא ומשרדי-הממשלה.

-7- שום ממשלה ישראלית לא תעז להתעמת עם העוצמה הפוליטית והחומרית שרכשה תנועת המתנחלים. עימות כזה מצריך מנהיגות חזקה מאוד ותמיכה בלתי-מסויגת מצד נשיא ארצות-הברית.

-8- בהעדר שני אלה, כל "משא ומתן לשלום" אינו אלא תרמית. ממשלות ישראל ותומכיהן האמריקאיים עשו כול מה שאפשר כדי שהמשא-ומתן עם הפלסטינים ועם הסורים לא יגיע לסיום מוצלח, מחשש שמא יצטרכו להתעמת עם המתנחלים ותומכיהם. שיחות "אנאפוליס" הן חלולות, כמו כל הסיבובים הקודמים של המשא-ומתן. אולם כל אחד מהצדדים מעמיד פנים כאילו יש להן ערך, כל אחד בגלל האינטרסים המיוחדים שלו.

-9- ממשל הנשיא ביל קלינטון, ועוד יותר ממשל הנשיא ג'ורג' וו' בוש, אפשרו לממשלת ישראל להתמיד בתרמית זו. משום-כך חשוב כל-כך שפקידי הממשלים האלה לא יוכלו להסיט מדיניות מזרח-תיכונית שלך לאפיקים הישנים.

-10- חשוב מבחינתך להתחיל לגמרי מחדש, ולהכריז על כך פומבית. רעיונות שאבד עליהם הכלח ויוזמות שנכשלו – כמו ה"חזון" של בוש, מפת-הדרכים, אנאפוליס ודומיהם – צריכים להיזרק למגרש-הגרוטאות של ההיסטוריה.

-11- כדי להתחיל מחדש, צריכה המטרה של המדיניות האמריקאית להיקבע ולהתפרסם בבירור. היא צריכה להיות: השגת שלום המבוסס על פתרון-שתי-המדינות במסגרת קבועה של זמן (למשל, עד סוף שנת 2009).

-12- יש להצביע על כך שמטרה זו מבוססת על הערכת האינטרס הלאומי האמריקאי, שפירושו: להוציא את הרעל מהיחסים שבין ארצות-הברית והעולם הערבי-המוסלמי, לחזק את המשטרים שוחרי-השלום , להביס את הטרור מסוג אל-קאעידה, לסיים את מלחמות עיראק ואפגניסטן ולהשיג הסדר בר-קיימא עם איראן.

-13- תנאי השלום הישראלי-פלסטיני ברורים. הם התגבשו בין הצדדים באלפי שעות של משא-ומתן, ועידות, פגישות ושיחות. ואלה הם:

13.1 מדינת-פלסטין ריבונית ובת-קיימא תקום לצד מדינת-ישראל.

13.2 הגבולות בין שתי המדינות יתבססו על קווי שביתת-הנשק מלפני 1967 ("הקו הירוק"). בהסכמה הדדית ניתן יהיה לבצע בהם שינויים קלים, באמצעות חילופי-שטחים בשיעור של 1:1.

13.3 ירושלים המזרחית , ובכללה חראם א-שריף ("הר הבית") וכל השכונות הערביות, תשמש כבירת פלסטין. ירושלים המערבית, ובכללה הכותל המערבי וכל השכונות היהודיות, תשמש כבירת ישראל. רצוי שתקום בהסכמה הדדית רשות עירונית משותפת, המבוססת על שיווין, כדי לנהל את העיר כיחידה עירונית אחת.

13.4 כל ההתנחלויות הישראליות יפונו – למעט אותן שתצורפנה לישראל על פי חילופי-השטחים המוסכמים הדדית (ראה סעיף 15 להלן).

13.5 ישראל תכיר עקרונית בזכות-השיבה של הפליטים. ועדה משותפת לאמת ולהתפייסות, המורכבת מהיסטוריונים פלסטיניים, ישראליים ובינלאומיים, תחקור את אירועי 1948 ו-1967 ותקבע מי אחראי למה. לכל פליט יחיד תינתן הבחירה בין (1) שיבה למדינת פלסטין, (2) הישארות במקום מושבו וקבלת פיצויים נדיבים, (3) שיבה לישראל ושיקום בה מחדש, (4) הגירה לכל ארץ אחרת, עם פיצויים נדיבים. מספר הפליטים שיחזרו לישראל ייקבע בהסכמה הדדית, תוך הבנה שלא ייעשה דבר שישנה באופן מהותי את ההרכב הדמוגרפי של האוכלוסייה הישראלית. הקרנות הגדולות הדרושות לביצוע הפיתרון הזה צריכות לבוא מהקהילה הבינלאומית, לטובת השלום העולמי. זה יחסוך הרבה מן הכסף המוצא כיום על הוצאות צבאיות ותמיכות ישירות של ארצות-הברית.

13.6 הגדה המערבית, ירושלים המזרחית ורצועת-עזה מהוות יחידה לאומית אחת. מעבר אקסטריטוריאלי יקום בין הגדה המערבית ורצועת-עזה (בין האפשרויות: כביש, רכבת, מנהרה או גשר.

13.7 ישראל וסוריה יחתמו על הסכם-שלום. ישראל תיסוג לקווי 1967 וכל ההתנחלויות ברמת-הגולן יפונו. סוריה תחדל מכל הפעולות האנטי-ישראליות, הן ישירות והן באמצעות שליחים. שני הצדדים יכוננו ביניהם יחסים נורמאליים.

13.8 בהתאם ליוזמת-השלום הסעודית, כל המדינות החברות בליגה הערבית יכירו בישראל ויכוננו איתה יחסים נורמאליים. תישקל האפשרות לפתוח בשיחות על איחוד עתידי של המזרח התיכון, על פי דוגמת האיחוד האירופי. האיחוד עשוי לכלול גם את תורכיה ואיראן.

-14- אחדות פלסטינית חיונית לשלום. אין ערך לשלום שייעשה רק עם חלק אחד של העם. ארצות-הברית לא תכשיל התפייסות פנים-פלסטינית ואיחוד המוסדות הפלסטיניים. לקידום מטרה זו תסיר ארצות-הברית את החרם שהטילה על חמאס, שניצח בבחירות האחרונות, תפתח בדו-שיח פוליטי עם התנועה ותעודד את ישראל לנהוג כך גם היא. ארצות-הברית תכבד כל תוצאה של בחירות פלסטיניות דמוקרטיות.

-15- ארצות-הברית תעזור לממשלת-ישראל בטיפולה בבעיית ההתנחלויות. החל מעתה, תינתן למתנחלים שנה אחת לפינוי השטחים הכבושים מרצון תמורת פיצויים שיאפשרו להם לבנות את בתיהם בישראל עצמה. לאחר מכן, יפונו כל ההתנחלויות – למעט אותן השוכנות בשטח שיצורף לישראל בהתאם להסכם-השלום.

-16- אני מציע שאתה, כנשיא ארצות-הברית, תבוא לישראל ותדבר אל העם הישראלי פנים אל פנים, לא רק מעל דוכן הכנסת אלא גם בעצרת-המונים בכיכר רבין בתל-אביב. הנשיא אנוור סאדאת בא לישראל ב-1977, וכאשר דיבר במישרין אל הציבור הישראלי שינה לחלוטין את יחסו לשלום עם מצריים. כיום חשים רוב הישראלים באי-ביטחון וחוששים בפני כל יוזמת-שלום, בין השאר מפני שהם אינם מאמינים בשום דבר שבא מצד הערבים. התערבותך האישית, ברגע הקריטי, יכולה לחולל פלאים – פשוטו כמשמעו – ביצירת הבסיס הפסיכולוגי לשלום.

[מאמר זה פורסם בגיליון השוטף של כתב-העת היהודי-האמריקאי "תיקון".]