בקולנוע חשוך שומעים אשה צועקת: "היי, תוריד את הידיים! לא אתה ‏‎-‎‏ א ת ה !"

‏בבדיחה ישנה זו טמונה תמצית המדיניות האמריקאית לגבי החימוש הגרעיני במזרח ‏התיכון. "היי, אתם שם, עיראק ולוב ואיראן, תורידו את הידיים. לא את, ישראל."‏ ‏ סכנת החימוש הגרעיני שימשה עילה מרכזית לכיבוש עיראק. נגד איראן מופעלות ‏סנקציות, ולוב כבר נכנעה ופירקה את מתקניה.‏

אז מה עם ישראל?

השבוע הסתבר שהאמריקאים הם שותפים מלאים ביצירת "האופציה הגרעינית" שלנו. ‏ ‏ איך זה נודע? בעזרת מרדכי ואנונו, כמובן.

במשך כל השבוע נערך בישראל פסטיבל סביב האסיר, שיצא ביום רביעי לחופשי.‏ ‏ מערכת-הביטחון לא חדלה לרדפו גם אחרי 18 שנות מאסר, מהן 11 בבידוד מוחלט ‏‎-‎‏ ‏עונש "אכזרי וברברי", כפי שהגדיר זאת ואנונו עצמו ברגע צאתו מהכלא. עם "שיחרורו", ‏הוטלו עליו מגבלות מרחיקות-לכת לפי תקנות-החירום הבריטיות, אשר ראשי הישוב הגדירו ‏אותן, בשעתו, כ"גרועים מחוקי הנאצים".

לא, חלילה, מתוך נקמנות! ‏ ‏ אנשי-הביטחון הכריזו מעל כל במה שזאת לא נקמה על הבושות שגרם ואנונו ‏לשירותי-הביטחון, וגם לא סתם התעללות, אלא צורך בטחוני חיוני. אסור להניח לו לצאת ‏מהארץ או לדבר עם זרים ועיתונאים, מפני שיש לו סודות המסכנים את ביטחון-המדינה.‏

הכל מבינים שאין לו שום סודות. מה יכול טכנאי לדעת אחרי 18 שנים בכלא, שנים שבהן ‏התקדם המדע הגרעיני בצעדי-ענק?‏

אבל לאט-לאט מתברר מהו החשש האמיתי של מערכת-הביטחון: ואנונו מסוגל לחשוף ‏את השותפות ההדוקה עם ארצות-הברית בפיתוח החימוש הגרעיני של ישראל. וזה הדאיג ‏את וושינגטון עד כדי כך, שהאיש האחראי במשרד-החוץ האמריקאי לענייני "פירוק-החימוש", ‏תת-שר-החוץ ג'ון בולטון, בא בעצמו לישראל לרגל המאורע. ואנונו, כך מסתבר, עלול לגרום ‏נזק גדול למעצמת-העל האדירה. היא לא רוצה להופיע בעולם כאותה גברת בקולנוע ‏החשוך. (אגב, בולטון זה תומך בחבורת הניאו-שמרנים היהודיים, הממלאים תפקיד מרכזי ‏בממשל בוש. הוא מתנגד לפירוק החימוש של ארצות-הברית ובנות-החסות שלה, ונשתל ‏במשרד-החוץ בניגוד לרצונו של שר-החוץ עצמו.)

בדברים הקצרים שהשמיע לתקשורת בעת שחרורו הספיק ואנונו לזרוק לחלל אמירה ‏תמוהה: שנערת-הפיתוי שהביאה לחטיפתו לא הייתה כלל סוכנת המוסד, כפי שמקובל ‏להניח, אלא סוכנת הסי-איי-אי. מדוע היה לו כל-כך דחוף להודיע זאת?

מהרגע הראשון היה משהו גרוטסקי בפרשת ואנונו.‏

כששמעתי בפעם הראשונה על האיש, הייתה מחשבתי הראשונה שהוא סוכן המוסד. כל ‏הפרטים הצביעו בכיוון הזה.‏ ‏ וכי איך אפשר להסביר, שטכנאי פשוט יצליח להחדיר מצלמה למקום הסודי והשמור ‏ביותר במדינת-ישראל? ושיצלם בתוכו באין מפריע מאות תצלומים? ושזה יהיה דווקא איש ‏שכל הסטודנטים בבאר-שבע הכירו אותו כאיש השמאל הקיצוני, המבלה את זמנו בחברת ‏סטודנטים ערביים? ושיאפשרו לאיש הזה לצאת מהארץ, עם מאות התצלומים שבידו? ‏ושיניחו לו להתקשר עם עיתון בריטי ולמסור למדענים חומר שאיפשר להם להסיק שיש בידי ‏ישראל 200 פצצות גרעיניות?‏

אבסורד, לא? אבל זה הגיוני לגמרי, אם מניחים כי ואנונו פעל מלכתחילה בשליחות ‏המוסד. הגילויים שלו בעיתון הבריטי לא זה בלבד שלא הזיקו לממשלת ישראל, אלא להפך. ‏הם הגבירו את כוח-ההרתעה של ישראל, מבלי לחייב את ממשלת-ישראל, שיכלה להכחיש ‏אותם.

גם ההמשך חיזק את ההנחה הזאת. בעודו בלונדון, באמצע מהלך פרסום גילוייו, וביודעו ‏שחצי תריסר שירותי-ביון עוקבים אחרי כל תנועה שלו, פיתח ואנונו רומן עם אותה סוכנת. ‏הוא התפתה לנסוע איתה לרומא, שם נחטף, סומם והובא לארץ בספינה. האם יכול אדם ‏להיות כל-כך נאיבי? האם אדם סביר היה נכנס למלכודת כל-כך פרימיטיבית? לא סביר. ‏משמע שכל הפרשה לא הייתה אלא סיפור-כיסוי קלאסי.

אבל כאשר התפתחה הפרשה, ונודעו פרטים על ההתעללות היומיומית באיש, במשך ‏שנים, נאלצתי לוותר על התיאוריה הראשונה. הוכרחתי להכיר בעובדה ששירותי-הביטחון ‏שלנו הם עוד יותר טיפשים מכפי שהאמנתי (לא האמנתי שזה אפשרי), שכל הדברים הנ"ל ‏קרו באמת ובתמים, ושמרדכי ואנונו הוא אדם ישר ואידיאליסטי, אם כי נאיבי להפליא.‏

אין לי ספק שהרקע שלו עיצב את אישיותו. הוא בן למשפחה מרובת ילדים, שהייתה ‏מבוססת במרוקו אך הגיעה בארץ למעברה, ומשם לחיי דלות בבאר-שבע. בכל זאת הצליח ‏להגיע לאוניברסיטה ולהשיג תואר שני, הישג מכובד מאוד, אך סבל, כנראה, מההתנשאות ‏והדעות הקדומות של עמיתיו האשכנזים. אין ספק שזה עזר לו להגיע לחוגי השמאל הקיצוני, ‏שם לא רווחו דעות קדומות כאלה.

חבורת הכתבים לענייני ביטחון ושאר פרשנים, המחוברים לעטיני שירותי-הביטחון, כבר ‏הפיצו בכל כלי-התקשורת שוואנונו "מדמיין לעצמו דברים", שהחזקתו הממושכת בבידוד ‏גרמה לו "לשכנע את עצמו באמיתות כל מיני בדיות", ושהוא עלול "להמציא כל מיני שקרים". ‏כלומר: העניין האמריקאי.‏

על רקע זה מובן, פתאום, מדוע הוטלו עליו המגבלות החמורות, הנראות במבט הראשון ‏מטורפות לגמרי. האמריקאים, מסתבר, מודאגים, ושירותי-הביטחון הישראליים נאלצים ‏לרקוד לפני החליל שלהם. בשום פנים אסור לעולם לשמוע, ועוד מפי מקור אמין, ‏שהאמריקאים הם שותפים מלאים בחימוש הגרעיני הישראלי, בשעה שהם מתחזים כאלופי ‏אי-ההפצה של נשק גרעיני.‏

כאמור: "לא אתה! א ת ה!"‏

‏