שאלה: האם "תוכנית ההתנתקות החד-צדדית", שזכתה השבוע באישור כל כך ‏דרמטי מפי הנשיא בוש, היא בלוף?

תשובה: כן ולא. אם אריאל שרון יוכל להתחמק מלבצע אותה, הוא יתחמק. הוא יבצע ‏אותה רק אם לא תהיה לו ברירה. בתוכנית הכתובה נאמר שהיא אמורה להתבצע "עד ‏סוף 2005 ‏‎-‎‏ ועד אז עשוי המצב בארץ ובמזרח התיכון כולו להשתנות לבלי הכר.‏

על כל פנים, עד כה לא התחילו שום הכנות. אין תשובות לעשרות השאלות, ‏המחייבות תשובות לפני שניתן לגשת בכלל לגיבוש תוכנית רצינית לביצוע. רק לדוגמה: ‏לאן יפונו המתנחלים? היכן ייושבו מחדש? כמה פיצויים יקבלו? מי ישלוט ברצועה אחרי ‏הפינוי? למי יימסרו הבתים ומבני-הציבור בהתנחלויות? איך יבוצע הפינוי מבחינה ‏צבאית? היכן ימוקמו הכוחות שיפונו?

שאלה: אם זה כך, מדוע העלה שרון את התוכנית דווקא עכשיו?‏

תשובה: יש כמה הסברים, וכולם נכונים. אחרי שנים שבהן טענו נגדו ש"אין לו ‏תוכנית" ושהוא זקן ועייף, נטל לידיו שרון יוזמה נמרצת. בכל הארץ ובכל העולם מדברים ‏על "תוכנית שרון". יוזמת ז'נבה, למשל, נשכחה לגמרי. ‏ ‏ חוץ מזה היה שרון מעוניין לנצל את הזמן, כל עוד נמצא ג'ורג' בוש בבית הלבן, כדי ‏לקבל אישור לכמה וכמה יסודות של תוכניתו האמיתית, מרחיקת-הלכת.

וכמובן, שרון רוצה להפעיל לחץ על היועץ המשפטי החדש, לבל יעז להגיש נגדו ‏כתבי-אישום, פן יחבל במהלך היסטורי לטובת עם ישראל.‏

מאז ומעולם, כל הכרזותיו וכל מעשיו של שרון באים לספק צרכים של הרגע. כך היה ‏כגנרל, וכך היה כפוליטיקאי. איש "טאקטי" ולא "אסטרטגי".

שאלה: האמנם הפך שרון את עורו? האם חל בו שינוי עמוק? האם הוא מתכחש ‏עכשיו למפעל חייו?‏

תשובה: הטוענים כך, בארץ ובעולם, פשוט אינם מכירים אותו.‏ ‏ הכושי לא הפך את עורו. עיון בתוכנית הכתובה, כפי שאושרה על-ידי בוש והוגש ‏סוף-סוף לחברי הממשלה, מלמד שהיא מתאימה בדיוק לתוכנית ששרון הגה כבר לפני ‏עשרות שנים. הוא פשוט גזר קטע ממנה והגיש אותו כתוכנית עדכנית.‏

שאלה: מהי, אם כן, התוכנית הכוללת של שרון?

תשובה: תוכנית-המקסימום שלו היא להפוך את כל ארץ-ישראל המערבית למדינה יהודית, ‏בלי אוכלוסייה לא-יהודית. כל עוד טיהור אתני כזה אינו אפשרי, הוא מפעיל את ‏תוכנית-המינימום שלו: להרחיב את גבולות המדינה היהודית עד כמה שאפשר, מבלי ‏לכלול בה אוכלוסייה ערבית גדולה נוספת.‏

משום כך הוא רוצה להיפטר מרצועת-עזה על 1.2 מיליון תושביה הפלסטיניים. הוא ‏מוכן לפנות את 7,000 המתנחלים החיים בה, תמורת ביסוס היישובים שבהם חיים ‏‏250,000 מתנחלים בגדה המערבית.

שרון רוצה לספח לישראל 55% של הגדה המערבית ‏‎-‎‏ השטח שבו יושבים מרבית ‏המתנחלים, ואילו האוכלוסייה הפלסטינית שבו דלילה. בתוכנית נאמר על כך בפירוש: ‏‏"ברור כי באזור יהודה ושומרון יישארו אזורים שיהוו חלק ממדינת-ישראל, ובתוכם ‏ישובים אזרחיים, אזורים בטחוניים ומקומות שבהם לישראל יש אינטרסים נוספים." ‏‏(סעיף 1ג). הגדרה זו יכולה לכלול כל דבר.‏

כמעט כל האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית, המונה כ2.5- מיליון נפש, ‏תצטופף בשאר 45% של הגדה, שהם (יחד עם רצועה עזה) כ10%- של פלשתינה (א"י) ‏של ימי המנדט. שטח זה יהיה מעין קבוצת-איים בתוך ישראל הגדולה. כל "אי" יהיה ‏מנותק משאר האיים ומוקף בשטח ישראלי. האיים יחוברו באופן מלאכותי באמצעות ‏כבישים חדשים, גשרים ומנהרות, כדי ליצור אשליה של "מדינה רצופה ובת-חיים", ‏כדברי האמריקאים. לפי התוכנית הכתובה: "ישראל תשפר את התשתית התחבורתית ‏באזור יהודה ושומרון, כדי לאפשר רציפות תחבורתית פלסטינית" (4). למעשה ניתן יהיה ‏לנתק את החיבורים האלה תוך כמה דקות, ובכל עת. תמיד יימצא תירוץ.‏

לא איכפת לשרון לקרוא לאוסף זה של מובלעות "מדינה פלסטינית", בהתאם ל"חזון ‏בוש".

שאלה: איך זה מתקשר לגדר-ההפרדה?‏

תשובה: תוואי הגדר, זו שכבר הוקמה וזו שתוקם, במערב ובמזרח הגדה המערבית, ‏משקף היטב את המפה הזאת. כך היא תוכננה מראש. "ישראל תמשיך בבניית ‏גדר-הביטחון, בהתאם להחלטות-הממשלה הרלוונטיות (5ג). על כך אמר בוש במכתבו ‏שהגדר צריכה להיות "מכשול ביטחוני ולא מכשול מדיני, מכשול זמני ולא קבוע". כלומר, ‏זמני עד ששרון או יורשיו יחליטו אחרת. כלומר: נצחי.‏

שאלה: מדוע מצדד צה"ל בתוכנית?‏

תשובה: פינוי הכוחות מרצועת-עזה והיערכותם מחדש בגדה מאפשר לצה"ל לחסוך ‏משאבים רבים בכוח-אדם ובכסף. אוגדה שלמה שומרת על רצועת-עזה, והרבה גדודים ‏שומרים על ההתנחלויות המבודדות בלב הגדה המערבית. במסגרת התוכנית יוכל צה"ל ‏לערוך את כוחותיו באופן רציונלי ולחסוך את פיזור-הכוחות, הנוגד כל הגיון צבאי.‏

שאלה: מדוע הסכים שרון לפנות ארבע התנחלויות בצפון הגדה?‏

תשובה: האמריקאים דרשו מחווה סמלי כדי להוכיח שהתכנית אינה חלה רק על ‏רצועת-עזה.‏ ‏ למעשה יש לפינוי ההתנחלויות הקטנות האלה ערך סמלי בלבד. זהו שטח מבוטל, ‏ובו התנחלויות קטנות ולא-חשובות. מפת הסיפוח וההתנחלות של שרון מחייבת ממילא ‏לפנות עשרות התנחלויות קטנות בשטח שיושאר לפלסטינים.

שאלה: מה יקרה בעזה אם אכן יבצע שרון את ההתנתקות שם?‏

תשובה: ההתנתקות היא רק למראית-עין. הכיבוש הישיר והיקר יתחלף בכיבוש עקיף ‏שיהיה הרבה יותר זול ויעיל.‏ ‏ לפי התוכנית, רצועת-עזה תהפוך למחנה-מעצר ענקי, מנותק מכל עבריו. לא יהיו לה ‏נמל ימי ונמל אווירי, וכן תנותק ממצריים, שכנתה היחידה. לא תהיה כניסה לרצועה ‏ויציאה ממנה אלא דרך ישראל. כמו עכשיו, תוכל ישראל בכל עת לנתק את ייבוא המזון, ‏חמרי-הגלם, המים, הדלק, הגאז והחשמל, וכן את יציאת הפועלים והסחורות. היא גם ‏תוכל לפלוש בכל עת לתוך הרצועה כדי למנוע "פעולות טרור".

כפי שנאמר: "ישראל שומרת לעצמה את הזכות הבסיסית להגנה עצמית, כולל ‏נקיטת צעדי-מנע" (3). לא זו בלבד שהנשיא בוש הסכים לזה, אלא שהרחיב זאת ‏במכתבו גם על הגדה המערבית: "השליטה על המרחב האווירי, על המים ‏הטריטוריאליים והמעברים ביבשה, בגדה המערבית ובעזה, יימשכו." משמע, לפי "חזון ‏בוש" תהיה בבוא העת גם "המדינה הפלסטינית" בגדה המערבית מחנה-מעצר, ‏המנותק לגמרי מהעולם. אכן חזון מלא-תקווה.‏

יחד עם זה טוענת התוכנית שבמצב החדש שייווצר אי-אפשר יהיה להטיל עוד על ‏ישראל את האחריות לרווחת האוכלוסייה. הרי הכיבוש כביכול מסתיים. כלומר, ישראל ‏תוכל בכל עת לחנוק את הרצועה, אך את האחריות היא תטיל על אחרים.‏

שאלה: אם זה כל-כך "טוב לישראל", מדוע שרון לא מבצע את פינוי עזה מייד?‏

תשובה: שום פוליטיקאי אינו שש אלי צרות. פינוי הרצועה יהיה כרוך בהתנגשויות ‏אלימות עם המתנחלים, לא רק שם אלא גם בגדה המערבית. לכן מעדיף שרון לדבר על ‏הנסיגה במקום לבצע אותה.‏

שאלה: אם שרון מאמין שההתנחלויות ברצועה הן מעמסה ומטרד, מדוע הקים אותן ‏מלכתחילה? מדוע הכריז בשעתו שניצנים חשובה כמו תל-אביב?

תשובה: ההכרזה אינה חשובה. כמו כל הכרזותיו של שרון, היא נועדה לצורכי הרגע.‏ ‏ ההתנחלות ברצועה קמה בלי מחשבה יתרה, מתוך אינרציה התיישבותית, ותוך ‏זלזול גמור בערבים. יוזמיה לא האמינו שיהיה אי-פעם צורך להחזיר את הרצועה. ‏ובמקרה הכי גרוע, הם קיוו לשמור על גושי ההתנחלויות.

הקמת ההתנחלויות ברצועה-עזה הייתה פשע, שעלה לנו בהרבה דם ובמיליארדי ‏דולרים. מפלגת-העבודה אחראית לפשע זה לא פחות מהליכוד. אבל הישראלים שוכחים ‏מהר, ואיש לא יטיל על שרון ופרס ‏‎-‎‏ ועל קודמיהם, גולדה מאיר ומשה דיין - את האחריות ‏למותם של החיילים והמתנחלים שנהרגו ‏‎-‎‏ ועדיין נהרגים - שם לשווא.

שאלה: אם שרון לא הפך את עורו, האם הפך בוש את חברבורותיו? האם אכן חל ‏השבוע מפנה דרמטי בעמדת ארצות-הברית?‏

תשובה: השינוי הוא בעיקר בהתייצבותו הגלויה והחד-משמעית לימין שרון, תוך ‏ויתור על כל התחזות כמתווך ומפשר. בוש נתן הכשר להתעלמות המוחלטת מהעם ‏הפלסטיני והנהגתו. זה גרם להתפרצות הזעם של הפלסטינים וכל העולם הערבי. אך ‏מבחינת תוכן הדברים כשלעצמם, השינוי הוא די קטן.‏

שאלה: האם שלילת "זכות השיבה" אינה שינוי גדול?‏

תשובה: לאו דווקא. בנאומו האחרון בתפקיד אמר הנשיא ביל קלינטון: "(על הפליטים ‏הפלסטיניים) לחזור למדינה פלסטינית‎…‎כל האחרים, המבקשים למצוא בתים חדשים ‏במקומות מושבם או בארצות שלישיות, יורשו לעשות זאת, בכפוף להחלטות הריבוניות ‏של ארצות אלה. וזה כולל את ישראל." כלומר, רק ישראל לבדה תחליט אם להחזיר ‏פליטים לתחומה ‏‎-‎‏ וכך אמר גם בוש. בניגוד לתרגום העברי המגמתי שפורסם בישראל, ‏בוש אמר שהפליטים צריכים לחזור למדינת פלסטין "‏‎RATHER THAN‎‏" (שפירושו: "לאוו ‏דווקא") למדינת ישראל, ניסוח הרבה פחות החלטי מאשר "לא למדינת ישראל".

ערב צאתו לפגישה עם בוש פירסמו אנשי "יוזמת ז'נבה" קריאה לשרון, ובה דרשו ‏‏"הכרה אמריקאית כי רק ישראל סוברנית (ריבונית, בעברית) להחליט לגבי כניסת ‏פליטים פלסטיניים לתחומיה." גם זה אותו הדבר.‏

שאלה: אך האם לא הכיר עכשיו בוש בפעם הראשונה בסיפוח גושי-ההתנחלות ‏לישראל?‏

תשובה: לא. קלינטון הקדים אותו גם בעניין זה. באותו נאום הוא תמך ב"סיפוח גושי ‏התנחלות לישראל". בוש, לעומת זאת, אמר ש"לאור מציאות חדשה בשטח, ובכלל זה ‏ריכוזי אוכלוסייה ישראליים גדולים הקיימים כבר", אין זה מציאותי שישראל תחזור ‏‏"באופן מלא ושלם" לקו הירוק.

‏ ‏ כל התוכניות האמריקאיות, עוד מימי ניקסון, דיברו על "שינויים לא-מהותיים" ‏בגבולות 1949, וגם החלטת 242 לא תבעה את החזרת הגבול הקודם ללא שום שינוי. ‏הנוסח של בוש ממשיך קו זה.

כדאי לזכור שכל רעיון סיפוח גושי-ההתנחלות נולד לפני שנים בראשו הפורה של יוסי ‏ביילין ונכלל ב"הסכם ביילין-אבו-מאזן". ביילין קיווה שבדרך זו יקהה את התנגדות ‏המתנחלים, שיקריבו את ההתנחלויות המבודדות לשם הצלת גושי-ההתנחלות, שבהם ‏חיים 80% של המתנחלים. תיקווה זו התבדתה, והטכסיס של ביילין גרם דווקא ‏ללגיטימציה של רעיון סיפוח הגושים. המתנחלים לא קונים את הסחורה, מפני שהם ‏חוששים מפני התקדים שייווצר עם פינוי ההתנחלות הראשונה. הם ינסו למנוע זאת בכל ‏האמצעים.

אגב, באותה קריאה לשרון שפורסמה ערב נסיעתו האחרונה, תבעו ממנו אנשי ‏‏"יוזמת ז'נבה" להשיג מבוש הכרה ב"סיפוח גושי התיישבות מרכזיים כמו גוש-עציון, ‏מעלה-אדומים וגבעת-זאב לתוך ישראל הריבונית." (כדאי לשים לב לשימוש במונח ‏‏"התיישבות" במקום "התנחלות".)‏

יש, כמובן, הבדל: ביילין וקלינטון הציעו "חילופי שטחים", אם בשיעור 1:1 ואם ‏בשיעור קטן יותר. אבל ברור כי הפלסטינים נדרשים להקריב את אדמתם הפוריה ביותר, ‏ולקבל בתמורה חתיכת מידבר בנגב.‏

שאלה: אם כן, היכן "השינוי הדרמטי" בעמדת בוש?‏

תשובה: הדרמה היא בצלילים, יותר מאשר במוזיקה. קלינטון ידע למרוח הרבה דבש ‏על עמדותיו, שהיו פרו-ישראליות מובהקות. בוש חוזר על הדברים בצורה הרבה יותר ‏בוטה, גסה ושחצנית. הוא מדבר אל הפלסטינים בסיגנון של מושל צבאי, ובכך הוא ‏משתווה לשרון.‏

שאלה: אם כן, מה תהיה התוצאה?‏

‏ תשובה: מבחינת האמריקאים, התוצאה תהיה שהזעם הערבי-מוסלמי נגדם יגבר עוד ‏ועוד, דבר שיגביר עוד יותר את המוטיבציה לפגוע באמריקאים בעיראק ובכל מקום.‏

שאלה: אם כן, מדוע עשה זאת?‏

‏ תשובה: הנרי קיסינג'ר אמר, כזכור, כי לישראל אין מדיניות-חוץ, אלא רק ‏מדיניות-פנים. זה נכון גם לגבי ארצות-הברית. בפרשה הזאת נוהג בוש אך ורק מתוך ‏שיקולים אלקטורליים. הוא זקוק לקולות היהודים והקנאים הנוצריים, התומכים בימין ‏הישראלי. הוא זקוק עוד יותר לתרומות היהודים. וחוץ מזה יש לשרון ולבוש ‏השקפת-עולם משותפת: הערצה פרימיטיבית לכוח.

האם נכון, אם כן, שבוש הוא הנשיא האמריקאי הפרו-ישראלי ביותר שהיה אי-פעם? ‏ ‏ תשובתי הפוכה. אני חושב שהוא הנשיא האנטי-ישראלי ביותר שהיה אי-פעם, מפני ‏שתוכנית שרון-בוש חוסמת את הדרך לשלום עם העם הפלסטיני, התקווה היחידה שלנו ‏לחיים נורמליים.