ג'ורג' קיסר, האימפרטור של רומא החדשה, אוהב את מחמוד עבאס, המכונה אבו-מאזן. הוא הזמין אותו לבית הלבן ומשפיע עליו מחמאות . כמו ברומא העתיקה, האהבות והשנאות של הקיסר הופכות למדיניות האימפריה. כל השרים, הסריסים, הפקידים, מושלי המחוזות והשליטים המקומיים פועלים על פיהן, תוך השמעת דברי חנופה וקילוסין לחכמת הקיסר, ולא חשוב עם הוא באמת אדם נבון כמו יוליוס קיסר, טיפש כמו טיבריוס או מטורף גמור כמו קליגולה. קיסר הוא קיסר . ג'ורג' בוש הוא אדם פשטני. בעולמו הרוחני, כמו במערבון, יש טובים ורעים, "גוד גייס" ו"בד גייס". התרשמותו אישית ובאה "מן הבטן".

אין לזה קשר עם הגיון או ניתוח פוליטי. ערפאת הרגיז את בוש, הוא בד גיי. אבו-מאזן הוא גוד גיי. בעיקר מפני שאינו ערפאת . כמו המלך הורדוס, שישב בירושלים והיה קשוב לכל רחש קל ברומא, אריאל שרון קשוב לכל רחש בוושינגטון. כדי להשפיע על בוש, עליו לדעת בכל עת מניין נושבת שם הרוח. לכן, אם בוש אוהב את אבו-מאזן, גם שרון אוהב את אבו-מאזן . מה זה אוהב? הוא ממש פורש שטיח כחול-לבן לרגליו. מזמין אותו למשרדו בירושלים, מחליף עמו חיוכים ולחיצות-ידיים מעל לסמל המנורה, קורא לכל אנשיו לחזק את אבו-מאזן בכל דרך אפשרית, ממש שומר עליו כמו אבא טוב על בן מבטיח . אבל מי שיש לו ידידים כאלה, אינו זקוק לאויבים. הייתי מייעץ לאבו-מאזן שלא להפנות את הגב כאשר שרון נמצא בסביבה. ממש לא . כי סדר-היום הנסתר של שרון רחוק מאוד מסדר-יומו הגלוי.

כמו שאמרנו פעמים רבות בעבר: אסור להקשיב למה ששרון אומר, צריכים לשים לב למה ששרון עושה .

מאז שאבו-מאזן התמנה כראש הממשלה הפלסטינית, היו כל מעשיו של שרון מכוונים למטרה אחת: להפיל אותו מכיסאו המתנדנד מהר ככל האפשר וחזק ככל האפשר . זה התחיל בהתבטאויות של שרון ו"מקורביו", שגרמו לאבו-מאזן להיראות כסוכן ישראלי וכקבלן-מישנה של ביטחון ישראל. זה נמשך במניעת כל הישג מדיני אמיתי ממנו.

הדיבורים הרמים של שרון על שחרור האסירים הפלסטיניים כמחווה של רוחב-לב הותנו ב"לאווים" שרוקנו אותם מתוכן. לא "דם על הידיים". לא חמאס וג'יהאד. לא, לא ולא, עד שנותרו 300 אסירים חסרי-חשיבות, חלקם פליליים, שעמדו להשתחרר בין כה וכה .

הדבר מלווה בהפרת כמעט כל ההתחייבויות של שרון על פי מפת-הדרכים. סילוק 60 המאחזים הפך לבדיחה. רק מאחז מאוכלס אחד פונה בקרב מבוים לעיני הטלוויזיה, ושניים באו במקומו. על הקפאת ההתנחלויות אין בכלל מה לדבר . בניית "גדר ההפרדה", שמטרתה היחידה היא לקבוע גבול חדש עמוק בתוך השטח הפלסטיני, נמשכת במלוא המרץ, בניגוד גמור להתחייבותו של שרון שלא לעשות דבר העשוי לשנות את המצב בשטח. על פרוייקט מפלצתי זה הוא מתכוון להוציא 7.5 מיליארד ש"ח (מיליארדים, לא מיליונים), בשעה שמערכות החינוך והבריאות קורסות והאמהות החד-הוריות שוכבות באוהל בקרבת משרדו .

הנסיגה מהשטחים הפלסטיניים הייתה בלוף. צה"ל עזב כמה שטחים ברצועת-עזה, שמהם התכוון לצאת במילא. הציר המרכזי אכן נפתח, אבל לא לגמרי, והיד על השיבר. צה"ל גם התפנה מחלקים של בית-לחם, אך בחלקים אחרים הוא בונה חומות. על פינוי כל שאר הערים הפלסטיניות "אין מה לדבר" . בכל רחבי הגדה המערבית ממשיכים המחסומים להפוך את חיי התושבים לגיהינום. מדי לילה מבוצעים מעצרים חדשים .

הרמטכ"ל משתחץ ומציג את ההודנה ככניעה פלסטינית, ובכך מסית להפרתה. אלוף פיקוד המרכז מגנה את שירותי-הביטחון הפלסטינים על כי לא עזרו לשחרור נהג-המונית החטוף, אחרי שהוא עצמו סירב לתת להם ולוא פיסת-מידע אחת . ובעיקר, כל דוברי ראש-הממשלה מכריזים השכם והערב שאבו-מאזן נכשל בתפקידו ושישראל לא תעשה שום מחווה כלפיו עד אשר יתחיל באיסוף הנשק מהחמאס והג'יהד – כלומר, עד שיפתח במלחמת-אזרחים, שתגרום לחמאס להפר את ההודנה ולהביא להתלקחות, שתפטור את שרון מן הצורך לפרק התנחלויות.

אבו-מאזן צריך גם לחסל את מעמדו של יאסר ערפאת, שהוא פופולרי הרבה יותר ממנו. המשך כליאתו של ערפאת במוקטעה מחליש, כמובן, את אבו-מאזן ומחזק את ערפאת . צירוף כל המעשים והמחדלים האלה ביחד מביא למסקנה אחת: בעודו מהלל את אבו-מאזן, שרון עושה כל מה שאפשר כדי לחסל אותו. הוא לא לוחם רק בערפאת, אלא גם – ובעיקר - באבו-מאזן .

מוזר? משונה? לגמרי לא. כמו הורדוס בשעתו, יודע שרון כי בראש מעייניו צריכה לעמוד השגת חסדו של הקיסר, כדי שיוכל לשכנע את הקיסר לשרת את האינטרסים שלו. ערפאת אינו מפריע לו במשימה זו. בוש הרי שונא אותו.

אבל אבו-מאזן הפך למתחרה מסוכן על חסדו של קיסר. אותו צריכים לחסל, ומהר . אלא מה? זוהי משימה עדינה. אסור לעשות דבר שיעורר חשד בוושינגטון. בשום פנים אסור להרגיז את בוש. לכן, כאשר קולט שרון רחשים שליליים בבית הלבן, הוא מזדרז לוותר. אז לא 300 אסירים, אלא 400, ובכללם גם אנשי חמאס וגיהאד. רוצים פינוי של עוד מאחז? תפאדל, הזמינו את מצלמות הטלוויזיות. יהיה עוד קרב מרשים. אפשר הרי לסמוך על בריוני-הגבעות שיחזרו בלילה. העיקר שהקיסר וסריסיו יהיו מבסוטים . AVE CAESAR , ההולכים לחסל את אבו-מאזן מצדיעים לך!