אילו היה אריאל שרון מנסח את כוונותיו בפקודת-מיבצע, כפי שהיה רגיל בצבא, תחת להסתירן מאחורי שורה של מסכי-עשן, זה היה נראה כך:

מטרה:

להשלים את המהפכה הציונית על-ידי הפיכת כל ארץ-ישראל מהים עד הירדן למדינה יהודית, ובה מינימום של תושבים לא-יהודיים (אם בכלל).

ידיעות:

מלחמת העצמאות הופסקה לפני השלמת המהפכה. מדינת-ישראל הוקמה רק על 78% של הארץ, דבר שהביא לסילוק 64% מהפלסטינים בלבד. במלחמת ששת-הימים אמנם כבשנו גם את 22% השטחים הנותרים, אך לממשלות-ישראל חסר כוח-הרצון להשלמת המהפכה על-ידי סיפוח השטחים והרחקת האוכלוסייה הערבית הנותרת. עכשיו נפתח חלון-הזדמנויות להשלמת המשימה. בעולם נותרה מעצמת-על יחידה (ארצות-הברית), וכל שאר גורמי-הכוח (האו"ם, אירופה, רוסיה ועוד) נמחקו מהשטח. ארצות-הברית מעניקה לנו כעת תמיכה בלתי-מוגבלת, ויש לקוות שזו תימשך גם כאשר ננקוט שיטות קשוחות לביצוע משימתנו הלאומית. הניסיון מוכיח שגם כאשר מישהו בממשל האמריקאי מתנגד לביצוע משימותינו, התנגדות זו מתקפלת מול עמדתנו הנחושה (לדוגמה: מיבצע "חומת מגן"). שליטתנו המוחלטת בשני בתי הקונגרס האמריקאי והשפעתנו על חלק גדול של התקשורת מבטיחות לנו חופש-פעולה.

שיטות:

משימתנו תושג על-ידי הפעלת השיטות הבאות, בו-זמנית ובמשולב:

א. פעולה צבאית, לשבירת ההתנגדות הפלסטינית החמושה.

ב. לחץ כלכלי, לגרימת הגירה ערבית המונית מהארץ.

ג. מיפעל ההתיישבות, לביתור השטח והכשרתו לסיפוח.

ד. פעולה מדינית, לשבירת המוסדות הפוליטיים והחברתיים של הפלסטינים.

ביצוע:

(א) הפעולה הצ ב א י ת תתנהל ברצף, בלי הפסקות גדולות. הצבא כולו, כולל מערך המילואים, יופעל במשימה זו, גם אם הדבר יחייב החלשה זמנית של כוננותנו מול מדינות-ערב וצימצום האימונים. צה"ל יכבוש את השטחים הפלסטיניים ככל שיידרש, לתקופות קצרות וארוכות, כדי לתפוס, לעצור או להרוג את כל הפעילים הפלסטיניים העלולים לארגן התנגדות למדיניות זו. לעניין זה אין הבדל בין מחבלים ומנהיגים פוליטיים, בין התנגדות חמושה או אזרחית, בין חמאס ופתח.

הרס מירבי של רכוש ישמש לצורכי הרתעה. זוהי פעולה חוזרת ומתמשכת, כדי לחסל כל שיכבה חדשה של פעילים, עם הופעתה. פעולתנו תגביר בהכרח את המוטיבציה של המחבלים לבצע פיגועי-התאבדות בישראל. אלה יספקו, גם בדעת-הקהל הישראלית וגם בדעת-הקהל העולמית ,עילה להגברת הפעולה הצבאית שלנו, שתתקבל כתגובה הולמת.

צה"ל יידרש למלא גם תפקיד מרכזי בהפעלת הלחץ הכלכלי (להלן). יש להבטיח ששום קצין לא יגיע בצה"ל לדרגה בכירה (רמטכ"ל, אלופי-פיקוד, ראשי-חילות, מפקדי אוגדות וחטיבות) אם אינו תומך במאה אחוז במשימות אלה. כאשר מבצעים משימה היסטורית, דרושות קשיחות ואכזריות, ואין מקום ליפי-נפש ורכי-לבב.

(ב) הלחץ ה כ ל כ ל י: גירוש המוני, כמו ב-1948, ניתן לבצע רק במצב מיוחד, כגון מילחמה כוללת או אירוע בינלאומי חריג המסיח את תשומת לב העולם למקום אחר. עד שייווצר מצב כזה, יש להביא ליציאת הפלסטינים מהארץ באמצעות לחץ כלכלי, שיהפוך את חייהם לבלתי-נסבלים. משימה זו תושג על-ידי שיטת הסגר והכתר, המונעת תנועת סוחרים ועובדים, מורים ותלמידים, רופאים וחולים. יש להביא בהדרגה לשיתוק מוחלט של החיים הכלכליים בשטחים, עד כדי חיסול היכולת של בעלי-מישפחה לכלכל את ילדיהם. באמצעות צה"ל, ייסגרו הפלסטינים במובלעות קטנות, שבהן יקבלו מעין אוטונומיה מקומית מצומצמת, כדי לפטור אותנו מן האחריות הפורמלית למצבם.

בביצוע מדיניות זו יש לקחת בחשבון את דעת-הקהל העולמית ומוסדות-הסעד הבינלאומיים, דבר שיחייב מדי פעם לעשות "הקלות" ולמנוע מצבים קיצוניים.

(ג) מיפעל ה ה ת נ ח ל ו ת: זהו מכשיר מרכזי בביצוע המשימה ההיסטורית. אף שכל ממשלות ישראל מאז 1967 הבינו זאת ופעלו בהתאם, היה הקצב בלתי-מספיק. בעוד שיותר מ-30% משטח יהודה ושומרון כלולים בתכניות-המיתאר של ההתנחלויות, הן יושבות רק כל קצת יותר מ-1% של השטח. זוהי שערוריה בלתי-נסבלת, ויש לשים לה קץ במהירות.

כל מישרדי הממשלה חייבים לקחת חלק במשימה דחופה זו, ועליהם להקצות לכך חלק ניכר ממשאביהם. יש להרחיב את ההתנחלויות הקיימות ולהקים חדשות, בכל דרך שהיא (מאחזים בעיקבות פיגועים, שכונות חדשות במרחק מהישובים הקיימים, ועוד). רשת הכבישים העוקפים צריכה להתרחב בקצב מזורז, כדי לנתק את הערים והכפרים הפלסטיניים, לצרף שטחים נוספים להתנחלויות ולהדק את השליטה בשטח.

כל זה על פי התוכנית האסטרטגית הקיימת, המבתרת את השטח, מונעת רצף טריטוריאלי פלסטיני ומהדקת את המצור הכלכלי על הפלסטינים.

למשימת ההתיישבות דרוש ריכוז כל המשאבים הכלכליים, בהשתתפות כל מישרדי הממשלה, תוך דחיית כל מטרה אחרת. יש לעודד את בואם של מתנחלים חדשים, גם מקרב העולים החדשים. אם דרוש, צריכים להציע לזוגות צעירים וילות במחיר-אפס. יש להפסיק את בריחת המיפעלים מהפארקים התעשייתיים בהתנחלויות, בעיקבות האיומים של האיחוד האירופי. צה"ל יקצה את כל המשאבים להגנת ההתנחלויות והדרכים אליהן, גם אם צריך לגייס לשם כך את המילואים ולהפקיד גדוד שלם על הגנת התנחלות בודדת אחת.

(ד) הלחץ ה פ ו ל י טי : שבירת המנהיגות הפלסטינית היא מרכיב מרכזי של המערכה כולה. כדי לשבור את כוח-התנגדות הפלסטינית יש לחסל את ההנהגה המרכזית, ובעיקר את יאסר ערפאת, שהוא סמל לאומי מאחד ומנהיג חזק. לכן יש לרכז את המאמץ ההסברתי נגד ערפאת אישית, לעודד כל גורם פלסטיני המוכן להילחם בו (כולל חמאס) ולנצל למטרה זו את השמאל הקיצוני האנטי-ערפאתי בישראל .ערפאת יחוסל פיסית ברגע שהמצב הבינלאומי יאפשר זאת. יחד עם זה יש לעודד מדנים בין המנהיגים הפלסטינים הזוטרים וליצור מצב של חלל ריק מנהיגותי, כפי שהיה קיים ב-1948.

יש להגביר את כל הלחצים האלה – צבאי, כלכלי, התיישבותי ופוליטי – עד שמצב הפלסטינים יהפוך בלתי-נסבל, והם יעדיפו לעבור לירדן. אם תיווצר הזדמנות היסטורית לגירוש המוני, ננצל אותה במהירות. את הכלים לכך יש להכין כבר עכשיו. בבוא העת נעודד הקמת מדינה פלסטינית בירדן.

הערבים הישראליים מהווים בעיה מיוחדת, מאחר שניתנה להם (בטעות) אזרחות במדינה, שבה הם מהווים חריג בלתי-הסבל. הבעייה מחייבת פיתרון יצירתי, בהתאם למטרות.