כמה אנשים בארץ ובחו"ל, הסבורים שאני מומחה לשרון, שאלו אותי איך להתייחס אל האיש. להלן כמה עצות שימושיות:

1. אל תפחיתו בערכו. זהו הכלל הראשון. במרוצת השנים, רבים זילזלו בו ושילמו את המחיר. באחרונה זה קרה לשני האשפים, בנימין נתניהו ואהוד ברק. שרון איננו שייך לליגה של חיים רמון, ואיננו תואם-ברק. הוא שייך לליגה אחרת.

2. הוא לא יהיה "ראשון בין שווים". בתיאוריה, שרי השממשלה שווים, וראש-הממשלה אינו אלא ראשון בין שווים. באנגליה ובארצות אחרות ראש-הממשלה נקרא "השר הראשון". עיקרון זה התערער בארץ עם הנהגת החוק לבחירה ישירה של ראש-הממשלה. יש המאמינים כי ניתן להחזיר את הגלגל אחורה עם ביטול חוק זה. כל זה אינו נוגע לשרון. גם אילו היה שר-התיירות, הוא היה האיש הדומיננטי בממשלה, בשל המישקל הסגולי של אישיותו. כך, לדוגמה, לעולם אינו מרפה מעניין החשוב בעיניו. כאשר הממשלה דוחה את הצעתו, הוא חוזר עליה שוב ושוב, פעם מכיוון זה ופעם מכיוון אחר, עד שנוצר באחת הישיבות ההרכב הנכון וההצעה מתקבלת. עכשיו, כראש-ממשלה שנבחר ישירות וברוב עצום, יהיה מעמדו עוד יותר חזק. הרכב הממשלה אינו חשוב – היא תאשר כל מה שהוא רוצה.

3. אל תתייחסו למה שהוא אומר, התייחסו רק למה שהוא עושה . שרון אינו אומר את האמת ואינו משקר. הוא משתמש במלים, כדברי וולטייר, רק כדי להסתיר את מחשבותיו. כשהוא מכין מילחמה, הוא מדבר על שלום. המלים נועדות להרגיע, להרדים, לבלבל, להטעות, להסיח את הדעת. הכל לפי הכלל התנ"כי: "ובתחבולות תעשה מילחמה." בן-גוריון אמר עליו: "אילו נגמל מחסרונותיו לא לדבר אמת … היה מנהיג צבאי למופת." בפעם אחרת שאל אותו בן-גוריון אם נגמל "מאמירת אי-אמת". רבים משוכנעים שלא אמר אמת גם לבגין. כל זה כדי להשיג את הסכמתם למיבצעים שרצה לבצע.

4. איך הוא יעבוד? מרכז-הכובד יעבור מאולפני הטלוויזיה לחוות השיקמים. נגמר, לפי שעה, העידן שבו תפסה הטלוויזיה את מקום הכנסת והמיפלגות והפכה לזירה הפוליטית הבלעדית. העבודה העיקרית תיעשה בשיחות אישיות של שרון עם עוזריו והנחתת פקודות לאחרים.

5. מהי השקפת-עולמו האמיתית? שרון הוא בעל השקפת-עולם יהודית-ציונית קלאסית. העולם מחולק בעיניו בין יהודים וגויים, וכל הגויים הם אויבים פוטנציאליים. ליהודים מותר להשתמש בכל האמצעים, אחרת יביאו הגויים לחורבנם. ערכים כלל-אנושיים הם שטויות. אנחנו נגד כולם, כולם נגדנו. העולם כולו נגדנו, אבל לנו לא איכפת. עם לבדד ישכון.

6. מהי תפיסתו הציונית? שרון הוא ממשיך הקו הקלאסי של בן-גוריון, כלומר: מדינה יהודית אתנית, שאין לה גבולות, ושתנצל כל הזדמנות כדי להתרחב ולהתנחל. את ההשקפה הזאת היטיב לבטא משה דיין, בנאום המפורסם על קבר רועי רוטנברג: "מה לנו כי נטען על שינאתם (של הערבים) אלינו? … למול עיניהם אנו הופכים לנו לנחלה את האדמה והכפרים בהם ישבו הם ואבותיהם … דור התנחלות אנו, ובלי כובע-הפלדה ולוע-התותח לא נוכל לטעת עץ ולבנות בית. אל נרתע מלראות את המשטמה המלבה וממלאת חיי מאות אלפים ערבים היושבים סביבנו. אל נסב את עינינו פן תחלש ידנו. זו גזירת דורנו, זו ברירת חיינו – להיות נכונים וחמושים, חזקים ונוקשים – או כי תישמט החרב מאגרופנו, וייכרתו חיינו." ושמא יחשבו שזוהי מיצווה של דורו בלבד, הוסיף דיין בנאום אחר, בכנס של נוער ברמת-הגולן: "אל יימצא יהודי שיאמר: סוף פסוק. אל יימצא איש שיאמר: אנו מתקרבים לסוף הדרך. בשום פנים ואופן לא … זהו תהליך שנמשך 100 שנים. אנו חייבים לתת את חלקנו בו במידת האפשר, אבל לא לאמר: עד כאן, סיימנו."

7. האם הוא יכול לעשות שלום? העולם מתגעגע תמיד לאיש-הימין, שיבוא ויעשה שלום. זה נוח, מפני שאיש-הימין מביא איתו את המחנה שלו, ואילו תמיכת השמאל בשלום מובטחת במילא. (בגלל אותה הסיבה קל יותר לממשלת-שמאל לפתוח במילחמה או לשבור שביתות). הדוגמה של שארל דה-גול גורמת לרבים לחשוב שגנרל ימני הוא האיש האידיאלי לעשיית שלום. אולם שרון אינו דה-גול. עולמו הנפשי שונה לגמרי. אבל הוא בהחלט מסוגל לעשות הסכם זמני או הסדר חלקי, אם יש בזה יתרון זמני, כדי להמשיך במילחמה ביתר שאת.

8. מהו ציר המאמץ העיקרי שלו? מכיוון שהמטרה היא התרחבות והתנחלות של מדינה יהודית הומוגנית, האוייב הוא העם הפלסטיני. שרון ישתמש בכל האמצעים – כוח ברוטאלי, תחבולות, טיפוח פירוד – כדי לשבור את התנגדותו.

9. מה הוא יעשה? איש מלבדו אינו יכול לדעת. לשרון יש תמיד תוכניות גדולות, שאותם הוא מוכן לבצע כאשר הנסיבות מאפשרות זאת. הן מבוססות תמיד על תפיסה כוחנית פשטנית, ועל כן הן עלולות להתנפץ על סלע המציאות. יתכן מאוד ששרון לא ויתר עדיין על תוכניתו, להציע לפלסטינים להפיל את מלך ירדן ולהקים שם את "פלסטין". לולא היו קיימות ההתנחלויות בגולן, היה עושה שלום נפרד עם סוריה כדי לאגוף את הפלסטינים. הוא משחק ברעיון של ברית מרחיקת-לכת עם רוסיה, בייחוד עם יתפתח לחץ אמריקאי על ממשלתו. כלפי האמריקאים יפעיל את כל התחבולות האפשריות, כדי למנוע מהם להפריע לתוכניותיו.

10. האם יכולים שותפים קואליציוניים להצר את צעדיו? לא. זהו רעיון מגוחך. מיפלגת-העבודה באה אליו כפושטת-רגל, והוא רוחש בוז עמוק לשימעון פרס. בין שרון ורחבעם זאבי אין הבדל, זולת אחד: שרון יודע שגירוש המוני של ערבים אפשרי רק בנסיבות מיוחדות, ועד אז כדאי לשתוק. הדיבורים הרמים של זאבי על טרנספר נראים לשרון כמעשה-שטות.

11. ואולי הוא השתנה? איש כמו שרון אינו משתנה. כאשר זה משרת את מטרותיו, הוא יכול להעמיד פנים כאילו השתנה, כפי שעשה במערכת-הבחירות האחרונה, כשהציג את עצמו כסבא טוב, חובב ילדים וכבשים. עוזרת לו החזות של איכר כבד-גוף. אבל זוהי תחבולה ככל אחרת.