הטור של אורי אבנרי 

מתנחל יקר / אורי אבנרי


מתנחל יקר (תרתי משמע),

לא אבלבל לך את המוח בקישקושים מסוג "הידברות''' , "פיוס" ושאר בבל"ת האהוב על רפי-מוח. הבה נכיר בעובדה שאתה לא אוהב אותי ואני לא אוהב אותך. אתה חושב שחבריי ואני עוכרי ישראל, הזוממים לעקור אותך מנחלתך ולמסור אותה לערבים. אני חושב שאתה וחבריך עוכרי ישראל, הזוממים לכפות את רצונכם על המדינה ולגרור אותה למילחמת-נצח העלולה להביא לחורבנה.

לכן מוטב שנעבור ישר לתכלית.

עד היום, הסיפור שלכם הוא סיפור של הצלחה. רציתם ליצור "עובדות בשטח", כדי למנוע כל אפשרות של החזרת השטחים הכבושים לפלסטינים. הכרחתם את כל הממשלות, מימי אשכול עד לימי ברק, להעניק לכם חלק אדיר ממשאבי המדינה. את הצבא הפכתם למיליציה פרטית שלכם. צבא-הגנה-לישראל הפך צבא-הגנה-להתנחלות.

הפוליטיקאים מכל המיפלגות שיחרו – ועדיין משחרים – לפיתחכם. יגאל אלון נטע אתכם בלב חברון, ושימעון פרס נטע את קדומים בלב השומרון. אהוד ברק, שניצח בבחירות תחת הסיסמה "כסף לחינוך ולא להתנחלויות", התגלה כגדול המתנחלים בכל הזמנים. הצלחתם. מאז מרד הקנאים לא הצליח מיעוט כה קטן לכפות את רצונו על רוב כה גדול. אבל הקנאים, שהלכו תחילה מניצחון לניצחון, סיימו את דרכם במצדה וגרמו לאלפיים שנות גלות.

אני יודע שיש הבדל גדול בין ההתנחלויות השונות. יש כפר-דרום, ישוב קטן, מבוצר ומבודד בלב ריכוז צפוף של 1.2 מיליון פלסטינים, השולט על העורק העיקרי של רצועת-עזה. הוא מהווה כיום עצם בגרון, שהגוף מנסה להקיאו.

יש "הישוב היהודי בחברון", כמה מישפחות-קנאים במרכז עיר בת 160 אלף פלסטינים. בחלק "היהודי" של חברון חיים 40 אלף ערבים, שהצבא מטיל עליהם עוצר כל אימת שאחד הילדים שלכם הופך בסטה בשוק.

יש, להבדיל, ההתנחלויות של "איכות החיים", שלא קמו כדי לזרז את בוא המשיח אלא כדי ליהנות מן האוויר והנוף ("יש יופי של מיסגד בכפר ממול"). מבחינה רעיונית אין ולא כלום בינם ובין הקנאים האלימים של מעלה-עמוס או יצהר. עכשיו גובר המוות על "איכות החיים".

מעלה-אדומים, שהוקצב לה שטח גדול משטח תל-אביב, הושתלה על-ידי טדי קולק כדי להרחיב את ממלכתו, ואילו קריית-ספר הוקמה על-ידי הקואליציה כדי לשחד את החרדים בשיכון-חינם.

התנחלויות מכל הסוגים, מתנחלים מכל המינים. אבל דבר אחד משותף לכולכם: כל התנחלות היא מוקש בדרך לשלום. אתם יושבים על העתודה הקרקעית של העם הפלסטיני, על אדמה גזולה, ומשתמשים במים הדרושים לעצם מחייתו של עם אחר. אתם שולטים בנוף, אתם מסמלים את הכיבוש. המתכננים הקימו את ההתנחלויות על פי תוכנית, כדי לבתר את השטח הפלסטיני לאורכו ולרוחבו.

לכן היתה זאת רק שאלה של זמן עד שהעם הפלסטיני יתקומם נגדכם. הוא משול לגוף שהוחדר לתוכו עצם זר, והמתאמץ בכל כוחו להיפטר ממנו. הפלסטינים רואים במאבק זה מילחמת-שיחרור שכל מטרתה היא להוציא אתכם משם.

אל תשלה את עצמך: במילחמה הזאת אין לכם כל סיכוי לנצח. במאה השנים האחרונות התנהלו עשרות מילחמות כאלה, והעמים הכבושים ניצחו בכולן. בכולן היה הצבא הכובש חזק לאין שיעור מהמתקוממים. בכולן סבלו המורדים אבידות גדולות פי כמה וכמה מאבידות הכובש. אך תמיד התעייף הכובש ולא התעייף הנכבש. כי הנכבש לוחם על חייו ועל חרותו, ואילו הכובש לוחם על מותרות. בשביל הציבור הישראלי, ההתנחלויות הן אכן מותרות.

לפני שלושה חודשים הראה סקר של דעת-הקהל, שאתם המיגזר הפחות אהוד במדינה. למרבה ההפתעה, אתם אהודים אף פחות מהחרדים. יתכן שעכשיו גברה האהדה אליכם בגלל המכות הנוחתות עליכם – אבל אל תשלו את עצמכם, זוהי אהדה בת-חלוף. היא תתפוגג כאשר יעלה מיספר האבידות, כאשר תאבד ישראל את כל הישגיה בעולם הערבי, כאשר יצנח מעמדה בעולם, כאשר הציבור יבין את המחיר הכלכלי של המילחמה, כאשר שוב תעלה באופק האפשרות של מילחמה כוללת (שכבר שכחנו אותה). הצרפתים לחמו שבע שנים על אלג'יריה, שהיתה בעיניהם "חלק מצרפת כמו פרובנס". מיליון בני-אדם ניספו במילחמה. בשלב המכריע הקימו המתנחלים אירגון צבאי משלהם וביצעו פעולות-תגמול. כתוצאה מכך נאלצו מיליון מתנחלים, מהם בני הדור הרביעי והחמישי, לברוח מאלג'יריה תוך כמה ימים. כך קרה, לפני כן, למתנחלים הבריטיים בקניה. מהמתנחלים הלבנים בדרום-אפריקה נמנע גורל דומה רק מפני שנכנעו בעוד מועד והסכימו להיות אזרחים במדינה שחורה.

אתם איחרתם את המועד לפיתרון כזה. מה שאתם והחיילים עושים עכשיו, יוצר בעם הפלסטיני מישקעים של שינאה וזעם, שלא יותירו שום סיכוי להישארותכם בשטח. כל ילד מת, כל בית מופצץ, כל "כתר", כל "חיסול" מקרב את סוף ההתנחלויות. אני בטוח שאתה וחבריך יודעים זאת בעומק לבכם. כל תגובותיכם מעידות על כך. אתם פועלים מתוך יאוש. אני מציע לך להמיר את היאוש בשאיפה לפיתרון. במקום לחשוב על נקמה ולהשמיע סיסמות-סרק כמו "תנו לצה"ל לנצח", כדאי שתתחיל לחשוב על שיבה ושיקום.

אויביכם יגידו: לא מגיע להם כלום. אף אחד לא הכריח אותם ללכת לשם. שפכנו עליהם מיליארדים על גבי מיליארדים. עכשיו שידאגו לעצמם. אני לא שותף לגישה זו. אני, ורבים כמוני במחנה-השלום, סבורים שעל המדינה לממן את שיבתכם למדינה וקליטתכם המסודרת. אחרי שקלטנו בקלות יחסית מיליון עולים מברית-המועצות, נקלוט גם 30 אלף מישפחות של מתנחלים – מה גם שרובכם עובדים במילא בישראל, והבעיה היחידה היא שיכון. ישראל של שלום, שבה תשגשג הכלכלה, תתגבר על כך בקלות.

אני בטוח שהרוב הגדול של המתנחלים – כולם חוץ מהקנאים הקיצוניים ביותר – יגיעו במוקדם או במאוחר לפיתרון זה. אני מקווה שזה יהיה במוקדם. חבל עליכם, חבל על החיילים, חבל על כל טיפה של דם. אל יהיו ההתנחלויות למולך, התובע קורבנות ילדים.

כאשר תגיעו גם אתם למסקנה זו, תמצאו בנו בני-ברית, נאמנים יותר מכל אלה המתחנפים אליכם היום - ושימכרו אתכם מחר.