הרשימה של מוצרי ההתנחלויות

ההתנחלויות מעבר לקו הירוק הן המכשול העיקרי לפיוס היסטורי בין ישראל לפלסטין.

זוהי זכותו וחובתו הלאומית של כל אזרח ישראלי ושל כל אדם אשר השלום חשוב לו, לעשות כמיטב יכולתו כדי להשיב את אזרחי ישראל המתנחלים, החיים בשטח כבוש שאיננו חלק מישראל, חזרה אל תחומי מדינתם. זאת, בין השאר, על ידי קיום חרם כלכלי על המוצרים שהם מנסים לשווק לנו.

הדפיסו רשימה זו והפיצו אותה בין חבריכם וקרוביכם. תלו אותה על לוחות מודעות בקרבת ביתכם, בפתחי מרכולים ובמקומות עבודתכם. ומעל הכל, עיינו ברשימה כאשר אתם קונים מוצרים או מחפשים שרות. הנכם שוחרי שלום 24 שעות ביממה, גם בזמן הקניות בסופר – אל תממנו מכיסכם את מה שאתם מתנגדים לו בתוקף!

רוב המתנחלים אינם יצרניים, אלא מתקיימים על קופת הציבור, במשרות שונות ומשונות במועצות המקומיות והאזוריות של ההתנחלויות, במועצות הדתיות וכו' – והם מקיימים לובי פוליטי חזק ואדיר, אשר מבטיח להם את המשך זרימת הכספים אפילו בימים בהם ממשלה כלשהי מכריזה על "הקפאת ההתנחלויות". ועם כל זאת, אין ספק שהמתנחלים גם עושים מאמץ לא קטן לבנות ולבסס מפעלים עסקיים ולהשיג לעצמם בסיס כלכלי עצמאי.

כדאי לזכור – כל הצלחה שלהם היא כשלון למדינת ישראל ועתידה. כל הצלחה כלכלית של התנחלות היא צעד נוסף לקראת סיפוח למעשה של השטחים הכבושים מבלי לתת זכויות אזרח לתושביהם, כלומר להפיכת מדינת ישראל למדינת אפרטהייד לכל דבר. ולהיפך, כל כשלון שנוחל מפעל ההתנחלויות, כל מפעל התנחלותי שלא הצליח להשתרש בשוק הישראלי והבינלאומי ופשט את הרגל, הוא ניצחון במאבק למען השלום בין ישראל ושכניה ולמען הדמוקרטיה בישראל פנימה.

נאמר זאת בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים: אכן, אנו רואים כדבר מוצדק ורצוי מכל הבחינות להביא לכך שמתנחלים לא יוכלו למצוא פרנסה ב"כבוד" בעודם כובשים את אדמת הפלסטינים ומדכאים אותם. בהחלט היינו רוצים להגיע למצב שכדי להתפרנס יצטרכו המתנחלים לעזוב את השטחים הכבושים ולחזור אל תוך שטחה הריבוני של מדינת ישראל – והשתתפות פעילה בחרם כלכלי המקדם את המטרה הזאת היא מעשה נכון וראוי.

נקודה נוספת שראוי להזכיר – חלק גדול (אולי רוב) המפעלים המוקמים בהתנחלויות אינם פרי יוזמתם של חסידי ארץ ישראל השלמה. פשוט מאד – תעשיינים שהרווח הוא מטרתם מקימים מפעלים במקומות כמו "אזור התעשייה ברקן" וזוכים על כך לסובסידיות נדיבות מאת ממשלת ישראל (כלומר, היישר מכיסו של כל אחד מאיתנו). כדי להרתיע אנשי עסקים מסוג זה כדאי מאד שידעו שיחד עם הסובסידיות, התמקמות בשטחים הכבושים תביא עליהם גם חרם כלכלי וירידה במכירות.

לתשומת לבכם: בשנים האחרונות נתקלנו בכמה וכמה מקרים של מפעלים שניסו להתחכם – כגון לפתוח משרד בתחומי מדינת ישראל ולהציג אותו ככתובתם החדשה בעוד המפעל עצמו ממשיך לפעול בהתנחלות (ולקבל סובסידיות ממשלתיות). למשל, מפעל "בייגל את בייגל" הודיע על מעבר מאזור התעשיה ברקן לחיפה – בדיקה בשטח גילתה שהמפעל עצמו נשאר במיקומו ההתנחלותי והחברה רק פתחה משרד בחיפה. כנ"ל, "יינות ברקן" פתחו משרד מכירות בקיבוץ חולדה אך המפעל המייצר את היינות נשאר בשטח הכבוש. חברת הקוסמטיקה "אהבה", שעושה מאמצים גם ליצא את תוצרתה לאירופה, מנסה לטעון שהמפעל שלהם על חוף ים המלח נמצא בתוך הקו הירוק, שזה בהחלט לא נכון - הם נמצאים בחלק הפלסטיני של ים המלח, שהיה אמור לעבור לידי הרשות הפלסטינית עוד על פי הסכם אוסלו הראשון (אחת מהרבה מאד התחייבויות שמעולם לא קוימו...). יש עוד כמה וכמה דוגמאות.

העובדה כי מפעלים התנחלותיים נכנסו למגננה ונזקקים לרמאות ולהסתרת מיקומם האמיתי בהחלט מעידה על האפקטיביות של החרם - אך גם מחייבת אותנו ליתר תשומת לב. למשל, כדאי מאד לבדוק על האריזה מי היא הרבנות המעניקה הכשר למוצר שלפניך (נושא שבדרך כלל לא מעניין חילונים). אם ההכשר ניתן ע"י "רבנות שומרון" אפשר להניח בסבירות גבוהה מאד שהמוצר הגיע מאחת ההתנחלויות, אפילו אם החברה מוסרת כתובת "כשרה למהדרין" בתוך הקו הירוק. בנושא זה, כמו בהרבה אחרים, חשוב מאד "לקרוא את האותיות הקטנות".

כמו כן, חלק ניכר ממוצרי ההתנחלויות הם מוצרים חקלאיים (פירות וירקות, פרחים, ביצים - כולל "ביצי חופש" - וכו'). מקורה של תוצרת זו אינו גלוי, בדרך כלל. אל תהססו לשאול את המוכרים לגבי המקור, זאת זכותכם המלאה כצרכנים.

אם נתקלתם במוצר התנחלותי שאינו מופיע ברשימה, אנא עדכנו אותנו כדי שלהבא הוא כן יופיע בה. תודה!